Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ציור צילום תפירה ועוד... כתיבה ספרים שובבות מוסיקה משפחה ישראל רובין חברים תעודת הזהות של ארנה

מעולמה של ארנה רובין


ספרים וקריאה

ארנה רובין אהבה לקרוא ספרים ומגזינים ברומנית וגרמנית וגם לפתור תשבצים. עניינו אותה במיוחד קלאסיקונים וקטעי פרוזה ותשבצים בעיתונים (היא לא אהבה פוליטיקה וחדשות). לעומת זאת ישראל, בעלה, היה חסר את הסבלנות הנחוצה כדי לקרוא ספר עד תומו אבל קרא מגזינים ועיתונים ברומנית ועניינו אותו במיוחד נושאים חדשותיים ופוליטיים. וגם הוא, כמו ארנה, אהב מאוד לפתור תשבצים, מה שהם היו עושים הרבה ביחד ולמעשה ישראל היה היוזם של התחביב.

ארנה אף השאירה אחריה רשימה של רמזים ופתרונות לתשבצים בשפה הגרמנית: עזרה בפתרון תשבצים בשפה הגרמנית

להלן דוגמאות מחומרי הקריאה שעניינו את ארנה ושנמצאו בביתה:


הספר (בגרמנית) שבתמונה נקרא "מכתביה של הקיסרית פרידריך" ולמעשה היה הספר האהוב על ארנה שכן היא הזכירה אותו רבות.

ארנה התענינה, כנראה, יותר בתכתובת בעלת האופי האישי מאשר באינטריגות הפוליטיות היסטוריות המתוארות ביד נדיבה בספר.

הקיסרית פרידריך (ויקטוריה, הנסיכה המלכותית) (1901 -1840) הייתה בתם הבכורה של המלכה ויקטוריה ובעלה הנסיך אלברט. ויקטוריה הפכה לנסיכת הכתר של האימפריה הגרמנית עם נישואיה ליורש העצר הפרוסי, לימים פרידריך השלישי, קיסר גרמניה, וכיהנה כקיסרית גרמניה במשך 99 יום, מעלייתו לכס המלוכה של בעלה ועד יום מותו. לאחר מותו של פרידריך ויקטוריה נודעה בשם הקיסרית פרידריך (בגרמנית: Kaiserin Friedrich).

במהלך חייה ויקטוריה שמרה היטב על קשר עם אימה, המלכה ויקטוריה, ועם כל בית המלוכה הבריטי בעזרת מכתבים וקרוב ל-8000 מכתבים הוחלפו בין האם לבתה. בהרבה מהמכתבים היא הביעה את חששותיה לגבי עתיד גרמניה תחת שלטונו של בנה הקיסר וילהלם השני וחששה שהמכתבים יפלו לידיו או שהוא ידע על קיומם. על פי דרישתה המכתבים הועברו לאנגליה במבצע חשאי על ידי פרדריק פונסונבי נכדה והמזכיר האישי של אדוארד השביעי, מלך בריטניה. מכתבים אלו נערכו יותר מאוחר בליווי הערות על ידי נכדה, המוזכר למעלה, והספר פורסם לראשונה ב-1928.


זוהי חוברת של השבועון בשפה הרומנית Revista Mea (המגזין שלי) מ-1969 כשהמחיר היה לירה אחת (כשבגרוש היה חור). מה שעניין את ארנה במיוחד במגזין הזה היו הסיפורים והתשבצים. ארנה וישראל קראו מגזינים נוספים, שפורסמו בישראל, בשפה הרומנית כמו Revista Familei (מגזין המשפחה). בבית הסתובבו גם עיתונים יומיים בשפה הרומנית כמו Facla (לפיד) ו- Viata Noastra(חיינו). ארנה גם קראה מגזינים מזדמנים בשפה הגרמנית ואת עיתון האופנה בורדה קנתה באופן קבוע מאחר שהייתה תופרת במקצועה.

זהו הספר אוליבר טוויסט מאת צ'רלס דיקנס הכתוב בגרמנית גותית קלאסית הכתובה באותיות שונות מאשר הגרמנית המודרנית הלטינית. ארנה הרגישה הרבה יותר נוח עם הגרמנית המודרנית.

ארנה התענינה בספרי ציור כי עניינה ותחביבה המרכזי היה ציור בשמן על קנבס. היא קנתה ספרים אלו לא במטרה להתעמק בפילוסופיה העמוקה שמאחורי הציור אלא ככלי להשראה ולימוד טכניקות ציור. בתמונה נראה ספר על ואן גוך שנקנה ב-60 אגורות.

ראה יותר על תחביב הציור של ארנה

בתמונה נראה אחד מספרי הסדרה "הרוזן ממונטה כריסטו" של אלכסנדר דימה שתורגם לרומנית בארץ.

ארנה, בתור חובבת ציור, נהגה לקנות לוחות שנה המעוטרים בציוריהם של האומנים שהשתייכו לארגון הבינלאומי "אמני הציור בפה או ברגל". מלבד העניין שגילתה בציורים עצמם היא הזדהתה עם האומנים המיוחדים המוכשרים האלה שיכולים להוות השראה לכולנו.
ראה יותר על תחביב הציור של ארנה

ארנה אהבה מאוד אטלסים ומפות. זהו האטלס המיתולוגי של פרופ' משה ברור, מהדורה עשירית, מ-1965. אטלס זה שימש אותי (בנה וכותב שורות אלה) בתור תלמיד בבית הספר היסודי עמי אסף בדימונה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אחרי שעזבתי לפנימייה בירושלים (בית הספר לטכנאי בזק) ארנה ניכסה אותו לעצמה ואף הדביקה מדבקה צרה עם שמה ומקום מגוריה מתחת לכותרת.

על הכריכה האחורית הפנימית של האטלס של משה ברור גיליתי תרשים מעניין שבו מצוינת האוכלוסיה של מדינות המזרח התיכון. מדהים לחשוב שב-1965, לפני כמה עשרות שנים בלבד, אוכלוסיית ישראל מנתה רק כ-2,200,000 נפש ומצרים רק כ-26,000,000 ואילו הרשות הפלסטינית לא מוזכרת כלל. אכן האזור עבר כברת דרך ארוכה.

ספרים נוספים
  • מרג'ורי מורנינגסטאר – מאת הרמן ווק (סופר ומחזאי יהודי אמריקאי זוכה פרס פוליצר) - סיפורה של צעירה יהודיה הנוגעת בעולם הזוהר, ורוצה להתפרסם כשחקנית, אך חוזרת לבסוף לערכים שקיבלה במשפחתה, ומקימה משפחה מן הדגם המיושן (גרמנית; הספר תורגם לעברית).
  • חיי טולסטוי - מאת רומן רולן ( סופר, מחזאי וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1915) (גרמנית; הספר תורגם לעברית).

עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com