Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

קוציקה מצטרפת למשפחה

קוציקה, גורת טרייר מעורבת מתוקה בת כחמישה חודשים הנראית בתמונה משמאל, הסתובבה אצלנו בשכונה בדימונה, ליד ביתי, במשך שבועיים, כנראה בגלל שבחזית הבית אני תמיד מקפיד להשאיר מים לחתולים וכלבים חסרי בית. מאחר שכבר יש לנו בגינה שני כלבים (ז'וז'ו וקלי שעליהם יסופר בהמשך) לא העליתי כלל בדעתי לאמץ אותה.

קוציקה בת 8 חודשים אחרי תספורת ועיקור

אבל רצה הגורל ושירלי בתי חיפשה כלב עבור נכדתי שחר ואני בשמחה בישרתי לה שיש איזה כלב קטן המתאים לצרכיה. היא הסכימה בהתלהבות ובביקור הקרוב שלנו לקחנו איתנו את קוציקה לביתה החדש.

כדי לוודא שקוציקה לא הלכה לאיבוד ומישהו מחפש אחריה בלב שבור ואולי גדלה בבית עם ילדים - וכולנו יודעים מה אובדן של כלב יכול לגרום לילד - אז לפני שהעברנו אותה לביתי לקחתי את קוציקה לווטרינרית העירונית שתבדוק אם יש לה שבב אלקטרוני מזהה ויאתר את בעליה אם יש כזה. לשמחתי, שום שבב לא נמצא ולמיטב ידיעתה של הוטרינרית גם אף אחד לא חיפש אחריה כך שקוציקה הייתה שלנו.

בטח שמתם לב ש"קוציקה" הוא לא שם נפוץ לכלב במקומותינו ואתם שואלים את עצמכם "איזה מין שם זה".

הסיפור הוא כזה: אימי, ארנה רובין, נפטרה השנה (מרץ 2014) ובעיזבונה נמצאו מספר מחברות שבהן כתבה בכתב ידה, ברומנית, על כל מיני אירועים מחייה בתקופת השואה וגם סיפורים הלקוחים מילדותי (ראה תוכן עניינים). באחד הסיפורים האלה מוזכר כלב קטן בשם קוציקה שהיה הגיבור הדמיוני של סיפור שאבי ישראל רובין ז"ל נהג לספר לי בהיותי בן 4 - ואם אני עדיין זוכר זה היה על כך שהוא וקוציקה ניסו לעלות לחשמלית (רכבת קלה) ולא היה מקום או משהו דומה...ואת ההמשך אני לא זוכר.

בדיוק באותה התקופה שמצאתי את קוציקה ברחוב עסקתי בתרגום סיפוריה של אימי המנוחה לעברית וביניהם גם הסיפור על קוציקה וכך כששירלי בתי חפשה שם לכלבה אז אני מיד הצעתי לה את "קוציקה" מה שהיא ושחר נכדתי בת השלוש וחצי אמצו בהתלהבות.

אבל שחר הקטנה לא כל כך הסתדרה עם קוציקה, בעלת המרץ הבלתי נדלה, ושירלי לא הסתדרה עם כך שהיא כרסמה כל מה שניכר בדרכה בגינה וכך קיבלתי את קוציקה שלי בחזרה אחרי שבועיים בלבד ומאז היא איתנו.

תמיד תהיתי מהו הסיפור שסיפר לי אבי לפני קרוב לשישים שנה בהיותי בן ארבע. זכרתי רק במעומם משהו על קוציקה בחשמלית ומכאן והלאה ריקנות מוחלטת, ומאחר שבלי סיפור אי אפשר אז החלטתי לכתוב סיפור דמיוני כיד הדמיון הטובה העלי, תוך כדי ניסיון להתאימו למטענו התרבותי וסביבתו של אבי כדי שהסיפור יראה אותנטי במידת האפשר, וככה יהיה לי סיפור מן המוכן לספר לשחר נכדתי. על כך בפעם הבאה.

והרי הסיפור לפניכם

יומני קוציקה
פיסות מחייהם של שלושה כלבים הגרים בגינה אחת וחברים נוספים ההולכים על ארבע וגם על שתיים
קוציקה בת חצי שנה

ארכיון

2014

עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com