ארנה רובין השאירה אחריה לוח שנה תמידי לועזי (גרגוריאני) כתוב בכתב ידה בשפה הרומנית - כנראה שהועתק מאיזה מגזין בשפה הרומנית. קשה לי להאמין שהיה לה את הידע הדרוש לחשב את הלוח בעצמה שכן לוחות שנה זה דבר מסובך למדי.
ארנה אהבה מאוד תאריכים ולעולם לא שכחה ימי הולדת ואירועים משפחתיים אחרים, אך יחד עם זאת היא היתה מאוד פגיעה והיה אם מישהו שכח את יום הולדתה.
בפעם הראשונה כשארנה שכחה את יום הולדתי (של בנה יחידה וכותב שורות אלו) ואת יום האזכרה השנתית לבעלה ואבי, ישראל רובין, זה היה בגיל 85, שנתיים לפני מותה, אז הבנתי בפעם הראשונה שמשהו איתה לא כשורה.
היא אהבה מאוד גם שעונים ובביתה היו לפחות כעשרים שעוני יד וקיר - חלקם עובדים וחלקם לא.
לפניכם גרסה בשפה העברית של לוח השנה הלועזי התמידי עם הוראות שימוש למטה. זהו לוח שנה פשוט ולא גרסה משוכללת שאת כל העבודה עושה התוכנה. לחסרון זה יש גם יתרון שכן מתאפשרת קצת נוסטלגיה וגם אפשרות להבין כיצד התאריכים עובדים.
ליודעי רומנית ולסקרנים שבניכם יוצג, בהמשך הדף, לוח השנה המקורי בכתב ידה של ארנה עם הסברי שימוש ברומנית.
הלוח מתחיל מ-1700 משום שהלוח הגרגוריאני הונהג רק ב-1582 על ידי האפיפיור גרגוריוס ה-13. לפני כן היה נהוג הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר.
לוח שנה תמידי לועזי 1700-2500 |
לוח 1
|
|
|
|
|
1700
2100
|
1800
2200
|
1900
2300
|
2000
2400
|
0
1
2
3
|
28*
29
30
31
|
56*
57
58
59
|
84*
85
86
87
|
C
B
A
G
|
E
D
C
B
|
G
F
E
D
|
A
G
F
E
|
4*
5
6
7
|
32*
33
34
35
|
60*
61
62
63
|
88*
89
90
91
|
E
D
C
B
|
G
F
E
D
|
B
A
G
F
|
C
B
A
G
|
8*
9
10
11
|
36*
37
38
39
|
64*
65
66
67
|
92*
93
94
95
|
G
F
E
D
|
B
A
G
F
|
D
C
B
A
|
E
D
C
B
|
12*
13
14
15
|
40*
41
42
43
|
68*
69
70
71
|
96*
97
98
99
|
B
A
G
F
|
D
C
B
A
|
F
E
D
C
|
G
F
E
D
|
16*
17
18
19
|
44*
45
46
47
|
72*
73
74
75
|
 
|
D
C
B
A
|
F
E
D
C
|
A
E
F
G
|
B
A
G
F
|
20*
21
22
23
|
48*
49
50
51
|
76*
77
78
79
|
 
|
F
E
D
C
|
A
G
F
E
|
C
B
A
G
|
D
C
B
A
|
24*
25
26
27
|
52*
53
54
55
|
80*
81
82
83
|
 
|
A
G
F
E
|
C
B
A
G
|
E
D
C
B
|
F
E
D
C
|
|
לוח 2
|
ינואר, אוקטובר
|
A
|
B
|
C
|
D
|
E
|
F
|
G
|
פברואר, מרץ, נובמבר
|
D
|
E
|
F
|
G
|
A
|
B
|
C
|
ינואר (+), אפריל, יולי
|
G
|
A
|
B
|
C
|
D
|
E
|
F
|
מאי
|
B
|
C
|
D
|
E
|
F
|
G
|
A
|
יוני
|
E
|
F
|
G
|
A
|
B
|
C
|
D
|
פברואר (+) , אוגוסט
|
C
|
D
|
E
|
F
|
G
|
A
|
B
|
ספטמבר, דצמבר
|
F
|
G
|
A
|
B
|
C
|
D
|
E
|
יום בחודש
|
יום בשבוע
|
1
|
8
|
15
|
22
|
29
|
א
|
ש
|
ו
|
ה
|
ד
|
ג
|
ב
|
2
|
9
|
16
|
23
|
30
|
ב
|
א
|
ש
|
ו
|
ה
|
ד
|
ג
|
3
|
10
|
17
|
24
|
31
|
ג
|
ב
|
א
|
ש
|
ו
|
ה
|
ד
|
4
|
11
|
18
|
25
|
 
|
ד
|
ג
|
ב
|
א
|
ש
|
ו
|
ה
|
5
|
12
|
19
|
26
|
 
|
ה
|
ד
|
ג
|
ב
|
א
|
ש
|
ו
|
6
|
13
|
20
|
27
|
 
|
ו
|
ה
|
ד
|
ג
|
ב
|
א
|
ש
|
7
|
14
|
21
|
28
|
 
|
ש
|
ו
|
ה
|
ד
|
ג
|
ב
|
א
|
|
הוראות שימוש:
מה זאת שנה מעוברת?
שנה מעוברת היא שנה שבה נוסף, בלוח הגרגוריאני, יום כדי לשמור על ההתאמה של לוח השנה לשנה האסטרונומית (זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש) כדי לאפשר את חישוב המועד המדויק של הפסחא.
לעומת זאת בלוח העברי שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה חודש אחד (אדר א'). הצורך בעיבור השנה העברית נובע מן הצורך לקיים את חג הפסח באביב בהתאם למצוין במקרא. בתקופות קדומות היו גם שיקולים אחרים כמו עונת המלטת הטלאים לצורך קרבן הפסח והבשלת התבואה להבאת קורבן העומר. הגמרא אף מציינת שניתן לעבר את השנה כדי שהעולים לרגל יגיעו בזמן לירושלים מפאת דרכים משובשות בשל גשמי החורף.
בשנה מעוברת, ע"פ הלוח הגרגוריאני, חודש פברואר מכיל 29 יום במקום 28 בשנים הרגילות. רוב השנים המעוברות הן אלו שמתחלקות ב-4 ומתרחשות אחת לארבע שנים. כך למשל 1952 היא שנה מעוברת (488=1952:4) ואילו 1954 לא. לכלל זה יש חריג: כל אותן השנים שהן כפולות של 100 אך לא של 400 אינן שנים מעוברות (2300, 2200, 2100, 1900, 1800, 1700) ואילו השנים שהן כפולות של 400 וגם של 100 הינן שנים מעוברות (2400, 2000, 1600).
הצורך בעיבור הגרגוריאני נובע מכך ששנת השמש אורכה קצת פחות מ-365.25 יום (הפער הוא קצת פחות מ-6 שעות מהלוח הגרגוריאני הבנוי על בסיס 365 יום). לכן כל 4 שנים יש צורך להוסיף יום ללוח השנה על מנת להגיע לתיאום. הוספת יום בשנה, כל ארבע שנים, יוצרת עודף של שלושה ימים בערך כל 400 שנה ולכן יש צורך להחסיר 3 ימי עיבור בתקופה זו. לכן, בהסבר למעלה, רק השנים של המאות המלאות (המסתיימות ב-00) שמתחלקות גם ב-400 מעוברות. כלומר, במחזור של 400 שנה יש ארבע שנים בסך הכל כשמתוכן אחת מעוברת ושלוש לא מעוברות.
כיצד להשתמש בלוח:
נניח שאנחנו רוצים לדעת איזה יום בשבוע זה היה ה-5 לפברואר 1954.
בלוח 1, בוחרים בטור שלמעלה רשום 1900 ויורדים למטה עד שמצטלבים עם השנה שבצד שמאל של הלוח (54) ומקבלים את האות C. כל השנים המעוברות מסומנות בכוכבית (*).
בלוח 2 אנחנו קודם כל בוחרים את החודש - לגבי שנה מעוברת "ינואר (+)" ו"פברואר (+)", אך במקרה שלנו "פברואר" מאחר ש-1954 לא מתחלק ב-4 ולכן השנה אינה מעוברת (אינה מסומנת בכוכבית). אנחנו נעים שמאלה עד שפוגשים באות C (שהתקבלה עוד קודם) שנמצאת במקרה זה בטור האחרון. עתה אנחנו נעים בטור האחרון כלפי מטה עד שמצטלבים עם היום בחודש (5), הנמצא מימין למטה, ומקבלים את יום שישי (ו').
איך אני יודע שזה נכון? פשוט מאוד. אמי, ארנה, תמיד סיפרה לי שאני נולדתי ביום שישי (ליתר ביטחון בדקתי ברשת). הידד! הלוח עובד.
לוח השנה התמידי המקורי של ארנה בשפה הרומנית |
את הוראות השימוש ניתן לראות בכתב יד מחובר בשפה הרומנית מימין למעלה
|
ימי השבוע ברומנית:
D –Duminica – יום ראשון
L – Luni – יום שני
M – Marti – יום שלישי
M – Miercuri – יום רביעי
J – Joi – יום חמישי
V – Vineri – יום שישי
S – Sambata – יום שבת
ניתן לראות שהימים שלישי ורביעי מסומנים באותה אות (M) אך ניתן להבדיל ביניהם אם לוקחים בחשבון שסדר הימים בשבוע הולך, בסדר עולה, בכל שורה מיום ראשון (D) שמאלה ובחזרה לתחילת אותה השורה ושוב שמאלה עד ליום שבת (S). בגרסה העברית אין את הבעיה הזאת מאחר שכל יום מסומן באות עברית אחרת והימים נעים בסדר עולה ימינה במקום שמאלה ובאותה השיטה.
|
|