Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ציור צילום תפירה ועוד... כתיבה ספרים שובבות מוסיקה משפחה ישראל רובין חברים תעודת הזהות של ארנה

מעולמה של ארנה רובין


ישראל רובין (ג'יקה) (1914-1994)

ישראל רובין בתנוחה אופיינית של קריאת עיתון - ציור של ארנה רובין (אשתו) בעפרון משנת 1975. הציור הוצג בדף זה לראשונה לרגל יום הולדתו ה- 100 של ישראל (ישראל נולד ב- 10 לנובמבר 1914).


ארנה וישראל רובין התחתנו ב-5.8.1948 והיו נשואים במשך כ-46 שנה עד לפטירתו של ישראל ב-1994.

הפרש של 12 שנים שהיה ביניהם לא הפריע לחיי הנישואין שלהם שכן היתה ביניהם חלוקת תפקידים ברורה – ישראל עבד בכיתן דימונה וארנה כלכלה את הבית מלבד עבודתה כתופרת בביתה.

ישראל העריץ את ארנה ותמיד ציין בסיפוק את העובדה שהיא המוכשרת מבין השניים והיא מצידה מאוד כיבדה אותו.

ארנה התעניינה בדברים רבים: ציור, כתיבה, צילום וידע עולם, לעומת זאת ישראל חוץ מפתירת תשבצים אסף בולי ישראל (ראה תמונות למטה) והיה מנוי על השרות הבולאי במשך עשרות שנים.

ישראל היה ה"מוזיקאי" שמבין השניים שכן הוא למד בילדותו מוסיקה קלאסית באופן מסודר ובין היתר למד כשש שנים לנגן על כינור בגאלאץ שברומניה. ישראל אהב באופן מיוחד אופרות וחזנות שהם ג'נר מוסיקלי קרוב. צבי, בנו, זוכר מילדותו שאסור היה להפריע לאבא ישראל כאשר האזין לאופרה או לחזנות (דבר שהיה נכון גם לגבי חדשות ברומנית בקול ישראל). ישראל אהב מוסיקה מעמקי נשמתו והיה שוקע בדריכות אל בין הצלילים עם פנים זוהרות.

הם היו "צוות לעניין", השלימו אחד את השני והצליחו בגידול בנם יחידם, צבי, וכותב שורות אלו.

בתור אבא הוא היה ראוי לציון. ישראל עבד בעבודת משמרות קשה ושוחקת במפעל הטקסטיל כיתן דימונה ולמרות שלא התראינו הרבה תמיד ידעתי והרגשתי שאני נמצא בראש מעיניו.

מטבע הדברים תמונותיו של ישראל כבר מתנוססות במספר מקומות באתר זה אבל רק בהקשר המתבקש לארנה שכן דפים אלה מוקדשים לה.

במהלך העבודה צצו להם מספר תמונות ומסמכים מעניינים נוספים הקשורים לישראל שיהיה בהן עניין למשפחה והם יוצגו להלן.


שירלי ואודי, הנכדים של ישראל, שרים ומלמדים את סבא ישראל לספור עד 10.
הוקלט על ידי ארנה רובין ב-86 כששירלי היתה בת 5 ואודי היה בן 3.

בתמונה נראים יוסף ועמליה רובין – הוריו של ישראל. עמליה נפטרה בגאלאץ, רומניה, ב-1942 ואילו יוסף נעלם בשואה בנסיבות לא ברורות שכן לא חזר ב-1941 מנסיעת עסקים לצ'רנוביץ שכן היה ברשותו עסק למכירה וניקוי כובעי צילינדר וכן מכירת כובעי ערב לנשים.

ראה גם: מסע השורשים לגאלאץ

ישראל רובין מונף על ידי אמו

ישראל ואחותו היחידה ריטה

ישראל רובין במדי הצבא הרומני של לפני מלחמת העולם השניה

לפי דבריו הוא שרת בחיל הפרשים וטיפל בסוסים ותמיד אהב לספר שנהג לפנק סוסים בקוביות סוכר. לאחר בירור עם המוזיאון הצבאי הלאומי הרומני שבבוקרשט ("Muzeul Militar Naţional "Regele Ferdinand I) מתברר שישראל היה טוראי בגדוד הפרשים ה-8 של הצבא הרומני מאחר שעל כובע המצחייה רשום R8C ראשי תיבות של Regimentul 8 Calarasi שמשמעותו גדוד הפרשים ה-8. הגדוד היה ממוקם בגאלאץ, עיר הולדתו של ישראל.


ישראל ואחותו היחידה ריטה

ישראל רובין עם אחותו היחידה ריטה ואמו אמילי

עדות של רובין ישראל על הקורות אותו בשואה – כנראה לצורך מתן פיצויים
תרגום מרומנית:

נולדתי ב-10 לנובמבר 1914 בגאלאץ שברומניה. ב-28.1.1962 עליתי לישראל. עבדתי בעבודות כפייה מ-15 לאוגוסט 1941 עד 23 לאוגוסט 1944. עבדתי בעבודות כפייה שונות בבסרביה*. לדוגמה: סלילת כבישים ונשיאת אבן לבניה, וכו.

רובין ישראל

*אז רומניה, היום החבל רובו ברפובליקת מולדובה ומיעוטו באוקראינה.

ארנה וישראל רובין ביום כלולותיהם (5.8.1948)
הכתובה בעברית ורומנית

ישראל רובין עם בנו יחידו צבי (יוליאן, יוליקה) בן השלוש שנולד בגאלאץ, רומניה ב-1954.

תעודת המקצוע (מייסטר) של ישראל רובין שהונפקה על ידי שלטונות רומניה ב-1945. ישראל היה במקצועו כובען (palarier), מקצוע משפחתי, במקרה שלו, שעבר מן העולם שעיקרו ניקוי ועיצוב מחדש של כובעי צילינדר. למשפחה היו שתי חנויות שמכרו כובעי ערב לגברים ונשים וכן ניקוי.

תעודת המסע של ישראל רובין, שהונפקה על ידי ממשלת רומניה, לצורך העלייה לישראל ב-1962. כאן המקום לציין ש"ישראל" זה היה שמו הפרטי הרשמי של ישראל רובין ברומניה (כפי שניתן לראות בתעודה) ולא היה לו שם נוסף מקומי - מה שהביך אותו לא מעט ברומניה הקומוניסטית.

ישראל היה אוסף בולים נלהב. הוא מעולם לא היה פילטליסט גדול אבל תמיד נהנה לשבת במרפסת ולסדר ולטפל בתמונות הזעירות ולחכות בקוצר רוח להופעת הבולים הבאה. ישראל היה מנוי על השירות הבולאי מ-1963 ועד יום מותו ב-1994. בתמונה נראים משמאל אלבומי בולים ואילו מצד ימין אלבומים למעטפות יום ראשון. אוסף בולי ישראל של ישראל כולל את כל בולי ישראל מלבד מספר קטן של בולי "דואר עברי" היקרים מאוד (אולי יום אחד אני אשלים את האוסף). מלבד זאת האוסף המשפחתי שלנו כולל גם כמות גדולה של בולי עולם בנושאים שונים.

אלה הבולים שהבאתי איתי מרומניה, במעטפה בגיל שמונה, כשעלינו לארץ ב-1962. תחביב זה שלי הוא שהדביק את אבי ישראל ואת אוסף הבולים שלו ניתן לראות בתמונה שמימין. למעשה המנוי לשירות הבולאי היה על שמי ומאחר שעזבתי בגיל תיכון לפנימייה הרי האוסף עבר לרשותו. בני אודי (נכדו של ישראל) התחיל אוסף בולים משלו בגיל 12, אוסף זה רדום כרגע ומתמקד בנושא חקר החלל.

מודעת האבל של ישראל רובין
ישראל רובין נולד ב-10.11.1914 בגאלאץ, רומניה; נפטר ב-9.2.1994 (יום ראשון 6:30) בבית חולים סורוקה בבאר-שבע, ישראל.

המצבה של ישראל רובין בבית העלמין שבדימונה. המצבה ממוקמת בגוש ו', חלקה 2, שורה 4, קבר 11. ניתן להגיע למצבה בקלות שכן החלקה נמצאת מיד בצד ימין בכניסה הישנה של בית העלמין.

על כיתוב המצבה למטה כתוב ברומנית "NU TE VOM UITA" – לא נשכח אותך. ואכן המילים צמודות למציאות שכן ישראל היה בן זוג, אבא וסבא ראוי להערכה בהיותו איש משפחה למופת שכל עולמו סובב סביב משפחתו הקטנה.


עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com