Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ארץ הצבי הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

יוליאן – צבי – ג'וליאן
קיצור תולדות השם הפרטי שלי
מאת צבי יוליאן רובין
(הפניות לטיולים בחו"ל וחוויות נוספות ניתן למצוא בתחתית העמוד)


תעודת לידה רומנית

תעודת לידה רשמית שלי שהונפקה על ידי ממשלת רומניה בשנת 2007 לאחר הגשת בקשה לאזרחות רומנית. לצערי זו לא התעודה המקורית שכנראה הלכה לאיבוד או שלא ניתן היה להוציאה מרומניה בזמן העליה לארץ. ניתן לראות בברור את שמי הרומני "יוליאן", תאריך הלידה ואת מקום הלידה "גאלאץ".

קיצור תולדות השם הפרטי שלי (יוליאן – צבי – ג'וליאן)

כפי שעולה מתעודת הלידה המוצגת למעלה השם שלי מלידה ברומניה היה יוליאן (בבית קראו לי יוליקה). בגיל שמונה, ב-1962 עלינו לארץ לדימונה והשם יוליאן המשיך לשרת אותי עד כיתה ה' עת המחנכת עליזה ספיבק (שטינברג), שהיתה אז מורה חיילת, החליטה לאמץ את מדיניות כור ההיתוך הפופולארית ורוב ילדי הכיתה עברתו את שמם.

המורה עליזה ביקשה ממני לברר עם הוריי מהו שמי העברי. בירור קצר העלה שלי היו שני שמות עבריים. הראשון "יוסף" על שם סבי מצד אבי, יוסף רובין, והשני "צבי" על שם סבתא רבא מצד אמי ששמה היה ציפורה קלינגר. המורה עליזה פסקה ש"יוסף" לא משהו ושמי נקרא בישראל מאז "צבי". אבי, ישראל רובין ז"ל, לא התלהב מהרעיון ששמו החדש של בנו יהיה דווקא על שם סבתא רבה מצד אמי אבל הוא השלים בקלות עם רוע הגזירה. לולא פסק דינה של המורה עליזה הייתי היום "יוסי". לעיתים עולה לי במחשבה השאלה: האם השם השונה היה משנה במשהו את השתלשלות חיי בהמשך?

לכל אלה התוהים לפשר העברות של שמי מציפורה לצבי אז ככה: זו היתה פסיקתו של הרב יעקב מרגוליס הרב הראשי של יהודי גאלאץ. מאחר שסבתי וסבי מצד אמי, לאון ויטי בנדיט, היו עדיין בחיים אז אמי העדיפה שאני אקרא על שם סבתה ציפורה מאחר שכנראה שאת סבה דוד (בחירה יותר טבעית לשם עבורי) היא לא הכירה. במשפחה סבתא ציפורה היתה ידועה בפי כל כ"ציפי" או "צילי" ומכאן שהקשר הפונטי ל"צבי" ברור.

יותר על אילן היוחסין של משפחתנו ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.ernarubin.org/genealogy.html

אנחנו הילדים ורוב ההורים קבלנו באופן טבעי וחיובי את עברות השמות שכן ברוח התקופה כולנו רצינו להיות ישראלים. מלבד קומץ חברים קרובים שהמשיכו לקרוא לי יוליאן עוד שנים רבות ואחד או שניים שממשיכים עד עצם היום הזה הרי נראה היה שהשם יוליאן שבק חיים לכל חי.

למרות שנקראתי בפי כל "צבי", השם החדש נהפך לרשמי רק בכיתה ח', ב-1968, עת כולנו נרשמנו לבתי ספר תיכוניים שונים והתעורר הצורך בנתינת גושפנקה רשמית לשם המעוברת.

ב-2009 קיבלתי אזרחות רומנית ומאחר שאי אפשר שיהיו שני שמות שונים בדרכונים של מדינות שונות הרי השם יוליאן נמחק גם ממאגרי המידע של ממשלת רומניה ואת מקומו, גם כאן, תפס "צבי". נראה היה שהשם יוליאן עבר מן העולם באופן סופי – עובדה שלא כל כך שמחה אותי.

ב-2003 פרסמתי ספר לנוער בשפה האנגלית והתעורר הצורך בשם עט ספרותי שמתאים לשפה האנגלית ו"צבי" לא נשמע מתאים בלשון המעטה. חשבתי וחשבתי ולפתע הארה: למה לחפש רחוק כששמי, מלידה, יוליאן ובמיוחד הואריאנט שלו ג'וליאן הוא שם אנגלי למהדרין. שם זה דיבר אלי באופן מיוחד שכן שמו של מפקד החמישייה הסודית של אניד בלייטון, אחת הסדרות האהובות עלי בילדותי, היה יוליאן בתרגום הסדרה לעברית על ידי אבנר כרמלי (שרגא גפני) ו-Julian במקור באנגלית. סגרתי מעגל.

מאוד שמחתי לחזור לשמי מלידה מבחינת להחזיר עטרה ליושנה. מעולם לא כעסתי על שינוי השם ולמעשה קיבלתי את זה בילדותי, וגם לאחר מכן, בשמחה ובהבנה מאחר שזה היה נדבך חשוב בלהיות ישראלי כחלק מרוח וצורך התקופה. אבל הזמנים משתנים וכיום אני מעדיף להיקרא "צבי יוליאן רובין", כמו בראש מאמר זה, מה שמבטא במהימנות רבה יותר את הזהות המורכבת שלי.

מספר שנים אחרי פרסום הספר התעורר הצורך בדף פייסבוק מלווה גם לצורך העסק שלי באינטרנט בשפה האנגלית, וכך יצא שבפייסבוק אני לא נקרא צבי רובין אלא Julian Rubin. מאז מעגל המכירים אותי בשם ג'וליאן גדל והשם, לשמחתי, זכה לתחייה מחודשת.

לימים התפתחה אצלי בהדרגה ההרגשה שהזהות שלי יותר מורכבת מאשר יהודית או ישראלית (שזה לא אותו הדבר) בלבד. נולדתי וגדלתי ברומניה עד גיל 8 ואני מדבר רומנית שוטפת, יש לי חברי ילדות שם שאני נמצא איתם בקשר עד היום, יש לי אזרחות רומנית וכשאני מבקר ברומניה אני חש בבית, כך שברור לי שמתרוצצת בקרבי גם זהות, נוספת, רומנית. שינוי שם, כמו שנעשה עם עלייתנו לארץ, לא יכול לשנות את תפיסת הזהות, לכל היותר להקהות אותה באופן זמני. בעקבות ביקור באושוויץ התעוררה אצלי לחיים גם תודעה אוניברסאלית רדומה. בעקבות כל אלה הוספתי את "יוליאן", שזהו שמי מלידה, ל"צבי" ואני מעדיף להיקרא "צבי יוליאן רובין". לדעתי בעולם המודרני לרוב בני האדם יש יותר מזהות אחת, מה שלא מתאים, בדרך כלל, לאג'נדה של גורמים שמרניים. אכן החיים לא פשוטים.

לתוהים למקור השם יוליאן. השם מקורו בלטינית ומשמעותו "שייך ליוליוס" ומכאן נובע שמו של לוח השנה היוליאני שכן הוא הונהג על ידי יוליוס קיסר. מספר קיסרים רומיים נוספים נקראים בשם זה או שמות נגזרים. גם חודש יולי נקרא על שמו של יוליוס קיסר מאחר שזה החודש שבו הוא נרצח ב-44 לפנה"ס. אשרי האיש ששייך ליוליוס קיסר.

תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק, נכון להיום, היא פסל ראש של יוליוס קיסר עקב הצעתה של בתי נילי לשינוי תמונת הפרופיל הקודמת בשבוע הכפילים הבינלאומי, וכך זה נשאר. הסיבה לכך היא שמלבד הקרבה לשם יוליוס האף הנשרי שלי, שמשמש כמוקד לבדיחות במשפחתנו, היה פופולארי בעולם הרומי ואני במאמצים נואשים להציל את כבוד האף נהגתי להתריס ב-"האף שטוב ליוליוס קיסר טוב גם לי" למרות שבדיקה מדוקדקת מעלה שהאף שלי יותר יהודי מאשר רומי אבל הדמיון קיים. שיהיה.

ואם בשמות עסקינן, אז מה מקור שם משפחתנו "רובין"?

אפשרות אחת שמקור השם "רובין" זו אבן האודם (ruby) מחושן הכהן הגדול המקראי המיוחסת לשבט ראובן או סתם שם נוי. יש כאלה המחזיקים בשם זה שטוענים שהם ממוצא כוהנים.

אפשרות אחרת היא שמקור השם נגזר מהשם הספרדי "ראובן" וזה יותר מתאים למקרה המשפחתי שלנו שכן סבי, יוסף רובין, הגיע מספרד לרומניה.



טיולים לחו"ל וחוויות נוספות


*צבי רובין הוא בנה של ארנה רובין וכותב שורות אלו.

הסיפור של ארנה רובין באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון

יותר על ארנה רובין


עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com