Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ארץ הצבי הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

הליבוביץ שלי
מאת צבי יוליאן רובין

מחווה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ

מכתב בכתב ידו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ

למעלה מכתב בכתב ידו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ (ראה תעתיק בתחתית העמוד) שעניינו "הבעיה הפסיכופיזית" כתשובה לשאלה שהפניתי אליו ב-1989. רבה היתה הפתעתי כשהתשובה הגיעה תוך ימים ספורים ובכתב ידו.

אורי אבנרי אמר פעם שהוא תמיד העדיף לנאום אחרי ליבוביץ באירועים שונים מאחר שאם נאמת לפניו הוא היה עולה לבמה בתורו וקורע לגזרים את דברי הנואמים שלפניו. גם מכתב תשובה זה קצר וקולע בסגנון ליבוביצ'י אופייני ועיקרו שהכותב אליו, ובמקרה זה זה אני, לא יודע על מה הוא שח. אני מתגעגע לליבוביץ שיחד עם אורי אבנרי (עורך "העולם הזה") היו שתי הדמויות הבולטות בתחום הפוליטי שריתקו אותי בצעירותי.

"העולם הזה", שאותו קראתי בקביעות, ריתק אותי בצעירותי בגלל החדשנות, מאמרי המערכת המחכימים של אבנרי ("הנידון", זוכרים?) וכן, גם תמונות השער האחורי האסורות...

התגייסתי בראשית שנות ה-70, אחרי מלחמת ששת הימים, עת כולנו הסתובבנו מלאי גאווה ושטופי לאומנות משכרת אחרי "הניצחון הגדול".

אל ליבוביץ התודעתי מעל דפי "העולם הזה" תוך כדי שירותי הצבאי מאחר שהשבועון הגיע לבסיס באופן קבוע. הקסים אותי האיש שרק חוכמתו עלתה על זעף פניו. בפעם הראשונה הבנתי שיש דבר כזה שנקרא "כיבוש". התפכחתי.

מכתב התשובה הנ"ל מדגים את תרומתו הגדולה של ליבוביץ להעמקת השיח הציבורי. ליבוביץ נענה לכל פניה להגיע לכל מקום בארץ ולהרצות בכל נושא בתחום ידיעתו שהייתה חובקת עולם. האיש שמבחינת יכולתו היה בעל פוטנציאל לפרס נובל ועסוק בענייני האוניברסיטה העברית ביכר "לבזבז" את זמנו באיזה מתנ"ס שכוח אל בדימונה או בירוחם ולענות למאות מכתבים מדי חודש.

את ליבוביץ פגשתי פנים אל פנים פעם אחת בלבד כשבא להרצאה במתנ"ס בדימונה (מקום מגורי). מיותר לציין שלאחר תום הרצאתו כל השאלות אליו נענו בשבט לשונו החריפה והזועפת.

הצלחתי לגשת אליו אישית, פנים אל פנים, בתום ההרצאה ושאלתי משהו שאני לא זוכר אבל גם גורלי לא שפר עלי (חייכתי לעצמי שכן מצאתי עצמי בחברה טובה).

איך שלא יהיה ליבוביץ היה אחד מאלה שהשפיעו עלי יותר מאחרים בצעירותי ונחשפתי להרבה נושאים מהותיים שכנראה לא הייתי נחשף אליהם במידה הרצויה, אם בכלל, לולא הוא. ובין היתר:

  • הכיבוש, כשהנושא היה עדיין בחיתוליו לפני מלחמת יום כיפור

  • הפרדת דת ומדינה, כש-רצ של שולמית אלוני הייתה רק בתחילת דרכה

  • הרמב"ם

  • הבעיה הפסיכופיזית (בעיית גוף-נפש)

  • ביולוגיה, במיוחד חידת החיים

  • דת ופילוסופיה באופן כללי

לצערי, פרשת פרס ישראל, שליבוביץ ויתר עליו מרצונו, מדגימה עד כמה מדינת ישראל היא עדיין לא דמוקרטיה מלאה הבטוחה בדרכה.

פרופסור ליבוביץ (1903-1994) נמנה על האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית במיוחד במדעי החיים ואף שימש כעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית. תרם רבות לשיח הציבורי בארץ בנושאי דת ומדינה ופוליטיקה וזוהה עם עמדות השמאל. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". מבחינה דתית הוא אימץ את שיטתו של הרמב"ם ותמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם בעלי מנטליות "יהודונאצית". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

המכתב שלי אל ליבוביץ
(לצערי המכתב המקורי לא בידי)

שאלתי לפרופסור ליבוביץ היתה בערך כך: האם ניתן למצוא פיתרון לבעיה הפסיכופיזית במסגרת האידיאליזם מבית מדרשם של קאנט, הגל ואחרים מאחר שממילא באידיאליזם הפיזי והפסיכי חד הם?

תעתיק מכתב התשובה של ליבוביץ

15.11.89

לצבי רובין שלום,

כל התאוריות המתייחסות לבעיה הפסיכופיסית, לעובדת שני העולמות של תודעתנו והכרתנו, הפיסי והפסיכי (או האובייקטיבי והסובייקטיבי) וליחס שביניהם, תיאוריות אוניסטיות או דואליסטיות, מטריאליסטיות או אידיאליסטיות, מימי היוונים ועד ימינו, אינן אלא מאמצים להבין עובדה אשר אנו מבינים שלא ניתן להבינה.

בברכה

ישעיהו ליבוביץ


הסיפור של ארנה רובין באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון


טיולים לחו"ל וחוויות נוספות


*צבי רובין הוא בנה של ארנה רובין וכותב שורות אלו.

יותר על ארנה רובין


עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com