Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
השפה הסודית הדוד הרמן אמא'לה הפרוטזה המגבית גריזטה צ'רנוביץ טרנסניסטריה גאלאץ דימונה

סיפורים קטנים מהשואה ומה שמסביב
מאת ארנה (אלה) רובין
עריכה ותרגום מרומנית: צבי יוליאן רובין


אמא'לה

אודי רובין, נכדה של ארנה, מול הבניין שבו היא גרה בצ'רנוביץ ברחוב Maria Theresiengasse 6, היום Tcheliuskintsiv. התמונה צולמה בטיול שורשים ב-2010.

ב-1944 חזרנו הביתה לצ'רנוביץ מטרנסניסטריה. מצאנו דירה באותו בית משותף שבו גרנו לפני הגירוש, אבל קומה אחת יותר גבוהה, בדיוק מעל הדירה שבה גרנו קודם לפני המלחמה[1].

הרחוב שבו גרנו לפני המלחמה - Maria Theresiengasse[2] - הסתעף מהרחוב הראשי של העיר Herrengasse[3] אשר היו בו שלושה בתי קולנוע ובערבים וביום ראשון בבוקר הרחוב נהפך לטיילת - קטנים וגדולים יצאו לטייל ברחוב.

אנחנו גרנו ב- Maria Theresiengasse 6 - הבית השני מפינת רחוב Herrengasse (ראה הערה 4).

בבית היו שלושה חדרים - חדר אחד גדול מאוד[5] עם חלונות לרחוב, חדר נוסף גם הוא די גדול ואילו החדר השלישי הקטן יותר היה לו חלון לרחוב אבל גם חדר זה היה בגודל סביר. דורה, אחותי, ואני אהבנו את החדר הקטן.

בנוסף, היה לנו מטבח גדול מאוד עם תנור בנוי בפינה עם חדר מזווה צמוד למצרכים. בגרמנית המזווה נקרא speisekammer. בדירה היה חדר רחצה עם אמבטיה וחדר נוסף קטן עבור עובדת משק בית (dienstbotenzimmer).

לסיכום ניתן לומר שגרנו בבית מרווח.

בשנים 1944-45 הגיעו רוסים רבים לצ'רנוביץ והיה חוסר בדיור והשלטונות היו מחרימים חדרים מדיירים קיימים כדי לאכסן את האנשים שלהם.

יום אחד צלצלו בדלת זוג צעיר, הוא במדים של הצבא הרוסי עם דרגות רב-סרן והיא בחורה עדינה שרק מאוחר יותר נודע לנו שהייתה בהריון.

הם דיברו ביידיש עם אמא ואמרו שנודע להם שיש לנו חדר מיותר ושהם מבקשים שניתן להם את החדר כי בכל מקרה יקחו לנו את החדר ואולי יהיו אלה אנשים שאולי לא ימצאו חן בעינינו והם לפחות יהודים ונוכל להסתדר.

אמא הסכימה מיד מאחר שהיה ברור שהם צודקים בכל אשר אמרו.

הדיירים החדשים קיבלו את החדר הקטן והייתה להם גישה חופשית למטבח. הם לא הפריעו בכלום שכן הם היו אנשים עדינים ומתחשבים.

אחרי כמה חודשים הבחורה (אני כבר לא זוכרת את שמה) ילדה בת. הגורל רצה והתינוקת נולדה עם פגם באחת מרגליה. אני הלכתי עם הבחורה לבית החולים כדי לעזור לה כי היא הייתה חלשה אחרי הלידה. אחרי שישה שבועות התינוקת נפטרה. האמא היתה בדכאון וגם סבלה מגודש בחזה ואילו בעלה סבל מאולקוס בקיבה, כנראה כי במשך הזמן שהאישה לא הייתה בבית הוא אכל מאכלים שהחריפו את מצב האולקוס.

כך נוצר המצב ששני בני הזוג שכבו חולים במיטה ואני טיפלתי בהם. היום אני מבינה שעזרתי להם רבות. פעמים רבות ביום הייתי נכנסת לחדרם ושואלת אם הם צריכים משהו והבעל היה מקבל את פני במילים אלו, "הינה אמא'לה הגיעה!"

לרב-סרן היה אח צעיר ממנו, גם כן קצין והוא היה בא מפעם לפעם לביקור אצל אחיו. ראיתי אותו מספר פעמים, הוא היה גבוה ורזה.

הרב-סרן רצה שאני אתחתן עם אחיו והיו לו את כל הסיבות לכך שכן הייתי יפה, מועילה, וגם הוכחתי את עצמי כעקרת בית קטנה כשטיפלתי בהם כשהם היו חולים.

אבל זה לא יצא לפועל שכן אני הייתי רק בת 17 ואנחנו תכננו לעזוב לגאלאץ שברומניה.

Rik

(ארנה רובין)

[1] לפני המלחמה המשפחה גרה בשכירות בקומה הראשונה מימין מעל דירת המרתף שהייתה מיועדת לאיש התחזוקה והשמירה של הבניין.

[2] Maria Theresiengasse זהו שמו הגרמני של הרחוב בתקופה האוסטרו-הונגרית. אבל ארנה נולדה לאחר הכיבוש הרומני שהיה ב-1918 ושמו של הרחוב הוסב בהתאם ל-Miron Costin. שם הרחוב הוסב פעם נוספת לאחר הכיבוש הסובייטי (1944), שם שקיים עד היום, ל-Tcheliuskintsiv.

[3] Herrengasse הוא שמו הגרמני של הרחוב בתקופה האוסטרו-הונגרית. לאחר כניסת הרומנים ב-1918 נקרא הרחוב Iancu Flondor, ואילו כיום, לאחר הכיבוש הסובייטי - Kobilianskoy.

[4] בין הבית הראשון והשני היה וישנו עדיין מגרש ריק.

[5] לפני המלחמה בחדר הגדול הייתה למעשה המתפרה של אמא של ארנה, יטי, שהעסיקה מספר תופרות.

קרא את הסיפור באנגלית

זכרונות מהשואה של ארנה רובין

השפה הסודית הדוד הרמן אמא'לה


כתב היד המקורי בשפה הרומנית.
נא להקליק על התמונה.

עורך ומתרגם מרומנית: צבי רובין
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com