RIK
משולחנה של ארנה אלה רובין (2014-1927)
צ'רנוביץ, טרנסניסטריה, גאלאץ, דימונה
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
השפה הסודית הדוד הרמן אמא'לה הפרוטזה המגבית גריזטה צ'רנוביץ טרנסניסטריה גאלאץ דימונה
זכרונות מהשואה של יהודי צ'רנוביץ
השפה הסודית
ארנה אלה רובין
תרגום מרומנית: צבי יוליאן רובין

זהו הציור היחיד של ארנה שלא בסגנון ריאליסטי. הציור בצבעי מים, לא חתום וגם תאריך לא מצוין – עובדה שאולי רומזת לכך שארנה לא גילתה עניין בסוג האומנות הזה.

הגלריה של ארנה רובין באינטרנט
את רוזה הכרתי כשבאה לעבוד אצלנו בתור חניכה מתלמדת. היא היתה נמוכה, שמנמונת אבל חמודה. היא היתה נערה רצינית בת 14, לקחה את העבודה ברצינות ולמדה את מקצוע התפירה.

אני לא זוכרת מי הגה את הרעיון שנלמד שפה סודית, אבל אני ורוזה לקחנו את העניין ברצינות ושכללנו את היכולת לדבר בינינו גרמנית הפוכה מהסוף להתחלה. כך למשל "רוזה" נהייתה "הזור" ואני "ארנה" נקראתי "הנרא" וכך לגבי שאר המילים בגרמנית. דיברנו בינינו בצורה כל כך שוטפת שהמאזין היה בטוח שאנחנו מדברות שפה זרה.

בערב אחד יצאנו שתינו מגינה ציבורית. היה זה ערב קיצי נפלא בצ'רנוביץ של לפני המלחמה, למרות שעננים שחורים מאימים כבר ריחפו מעל ראשנו ואיימו להכחיד את השמים הכחולים.

אנחנו דיברנו בצורה חופשית בשפה הסודית שלנו על דא ועל הא. לפתע בחור צעיר שהלך לידנו שאל, "איזו שפה אתן מדברות? הונגרית זה לא. גם לא עברית. אז מה זה?"

אנחנו המשכנו לדבר בינינו, בשפה הסודית שלנו, גם על הבחור שצעד לידנו.

אחרי זמן מה כשהבחור ראה שאנחנו לא מתייחסות אליו הלך לדרכו.

המלחמה פרצה, כמו שכולם יודעים, והילדות שלנו ועלומינו סבלו רבות מכך. ב-1940 הגיעו הרוסים. אבל האסונות התחילו כשהרומנים חזרו ב-1941 ומודעות גדולות זעקו על הקירות - "גטו באוקטובר". ואכן פינו אותנו מבתינו באוקטובר.

אני לא רוצה לפרט בפרוטרוט אבל שלושה שבועות שהינו בגטו בצ'רנוביץ ואחר כך נשלחנו לגטו שבטרנסניסטריה לשלוש שנים איומות של עוני, רעב, מחלת הטיפוס ופחד מיום המחר אבל גם עם תקווה בלב שהחזיקה אותנו בחיים.

אין לי זיכרונות טובים מהרוסים כי בגללם, כאשר כבר חזרנו לאחר המלחמה לצ'רנוביץ, נאלצתי להסתתר 11 חודש, סגורה בבית, כי הם היו לוכדים צעירים יהודים ברחוב והיו שולחים אותם לדונבס, אזור מכרות פחם שבמזרח אוקראינה, לעבודה מפרכת במכרות. ולמרות זאת אני חייבת להכיר בעובדה שהרוסים הצילו את חיינו.

בעשירי למאי 1944 חצינו את אחד הגשרים שעל נהר הפרוט וחזרנו לצ'רנוביץ. פגשנו את אלה ששרדו וביניהם הייתה גם החברה שלי רוזה עם משפחתה.

בפעם הראשונה שנפגשנו, לאחר שלוש שנים, היא אמרה לי משהו בשפה הסודית שלנו ואמא של רוזה פרצה בצחוק, "בנות, מה לא עברתם ולא שכחתם את השפה שלכן."

Rik1
(ארנה אלה רובין)

1. RIK הוא שם העט של ארנה אלה רובין ומקורו בשלוש האותיות האמצעיות של כינוי החיבה שלה בילדות – Erika.

קרא את הסיפור ברומנית, כולל את כתב היד המקורי
קרא את הסיפור באנגלית

זכרונות מהשואה של ארנה רובין

השפה הסודית הדוד הרמן אמא'לה


זו התמונה המוגדלת של ארנה שכנראה חסרה בתעודה שבצד שמאל. ארנה כאן בת-20.
תעודה זו הונפקה לארנה רובין ברומניה בשפה הרומנית על ידי "התאחדות המגורשים לשעבר לטראנסניסטריה".
הפרטים הרשומים בתעודה:
שם משפחה: בנדיט (שם הנעורים של ארנה)
שם פרטי: אלה - פקיד הגירה רומני שיבש את "ארנה" ל"אלה" כשארנה ומשפחתה הגיעו לרומניה מצ'רנוביץ ב-1946
שנת לידה: 1927
מצב אישי: רווקה
עיסוק: עקרת בית
מחנה הריכוז: מוגילב-פודולסק
מחוז: ויניצה (אוקראינה)
מקום מגורים עכשווי: גאלאץ (רומניה)
תאריך הנפקה: 2.8.1947
התמונה במרכז התעודה בצד ימין חסרה (ראה בצד ימין)

הצד השני של המסמך
הסיפורים של ארנה

שני דורות

יומן הילדות של יוליקה*
זכרונות מהשואה
משהו מצחיק או שמא לא...

הסיפורים ברומנית כולל כתב יד

* RIK הוא שם העט של ארנה רובין ומקורו בשלוש האותיות האמצעיות של כינוי החיבה שלה בילדות – Erika.

* יוליקה (צבי יוליאן רובין) הוא בנה של ארנה אלה רובין (RIK) ועורך דף זה.

עורך ומתרגם מרומנית: צבי רובין
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com