|
ראשי | תוכן עניינים | סיפורים מהשואה | יומן הילדות של יוליקה | מעולמה של ארנה רובין | על ארנה רובין | האינטרנט הפרטי של ארנה |
ציור | צילום | תפירה ועוד... | כתיבה | ספרים | שובבות | מוסיקה | משפחה | ישראל רובין | חברים | תעודת הזהות של ארנה |
![]()
ישראל רובין בתנוחה אופיינית של קריאת עיתון - ציור של ארנה רובין (אשתו) בעפרון משנת 1975. הציור הוצג בדף זה לראשונה לרגל יום הולדתו ה-100 של ישראל (ישראל נולד ב-10 לנובמבר 1914).
ארנה (אלה) וישראל רובין התחתנו ב-5.8.1948 והיו נשואים במשך כ-46 שנה עד לפטירתו של ישראל ב-1994. הפרש של 12 שנים שהיה ביניהם לא הפריע לחיי הנישואין שכן היתה ביניהם חלוקת תפקידים ברורה – ישראל עבד בכיתן דימונה וארנה כלכלה את הבית מלבד עבודתה כתופרת בביתה. ישראל העריץ את ארנה ותמיד ציין בסיפוק את העובדה שהיא המוכשרת מבין השניים והיא מצידה מאוד כיבדה אותו. ארנה התעניינה בדברים רבים: ציור, כתיבה, צילום וידע עולם, לעומת זאת ישראל חוץ מפתירת תשבצים אסף בולי ישראל (ראה תמונות למטה) והיה מנוי על השרות הבולאי במשך עשרות שנים. ישראל היה ה"מוזיקאי" שמבין השניים שכן הוא למד בילדותו מוסיקה קלאסית באופן מסודר ובין היתר למד כשש שנים לנגן על כינור בגאלאץ שברומניה. ישראל אהב באופן מיוחד אופרות וחזנות שהם ג'נר מוסיקלי קרוב. צבי, בנו יחידו וכותב שורות אלו, זוכר מילדותו שאסור היה להפריע לאבא ישראל כאשר האזין לאופרה או לחזנות (דבר שהיה נכון גם לגבי חדשות ברומנית בקול ישראל). ישראל אהב מוסיקה מעמקי נשמתו והיה שוקע בדריכות אל בין הצלילים עם פנים זוהרות. ארנה וישראל היו "צוות לעניין", השלימו אחד את השני והצליחו בגידול בנם יחידם צבי. בתור אבא הוא היה ראוי לציון. ישראל עבד בעבודת משמרות קשה ושוחקת במפעל הטקסטיל כיתן דימונה ולמרות שלא התראינו הרבה תמיד ידעתי והרגשתי שאני נמצא בראש מעיניו. כינויו של ישראל היה ג'יקה, שם רומני טיפוסי, אך שמו הרשמי ברומניה היה ישראל (כפי שניתן לראות במסמכים למטה) כמו שמו העברי, עובדה שהביכה אותו מדי פעם. מדוע הוריו לא העניקו לו שם מקומי כנהוג, אין לי מושג ואני מצטער שלא ביררתי עובדה זו כשעוד ניתן היה. על כל פנים לי (בנו) היה שם רומני למהדרין ברומניה, יוליאן, בנוסף לשמות העבריים שלי - צבי, יוסף. הוקלט על ידי ארנה רובין ב-86 כששירלי היתה בת 5 ואודי היה בן 3.
![]() נולדתי ב-10 לנובמבר 1914 בגאלאץ שברומניה. ב-28.1.1962 עליתי לישראל. עבדתי בעבודות כפייה מ-15 לאוגוסט 1941 עד 23 לאוגוסט 1944. עבדתי בעבודות כפייה שונות בבסרביה*. לדוגמה: סלילת כבישים ונשיאת אבן לבניה, וכו. רובין ישראל *אז רומניה, היום החבל רובו ברפובליקת מולדובה ומיעוטו באוקראינה. ![]() הכתובה בעברית ורומנית ![]() ![]()
תעודת המקצוע (מייסטר) של ישראל רובין שהונפקה על ידי שלטונות רומניה ב-1945. ישראל היה במקצועו כובען (palarier), מקצוע משפחתי שעבר מן העולם שעיקרו ניקוי ועיצוב מחדש של כובעי צילינדר. למשפחה היו שתי חנויות שמכרו וניקו כובעי ערב לגברים ונשים.
![]() ישראל רובין נולד ב-10.11.1914 בגאלאץ, רומניה; נפטר ב-9.2.1994 (יום ראשון 6:30) בבית חולים סורוקה בבאר-שבע, ישראל.
|