לפראג הגענו במקרה שכן הבן שלנו, אודי, נשלח לכאן לצורכי עבודה ממקום עבודתו בניו יורק והחלטנו לנצל זאת למפגש שכרוך בטיסה הרבה יותר קצרה מאשר טיסה ארוכה ומייגעת מעבר לים.

למען האמת ציפינו לבירה מזרח אירופאית טיפוסית אך למעשה חיכתה לנו הפתעה נעימה והקבילה את פנינו עיר תוססת ורעננה שצעירים מכל העולם מסתובבים, בקבוצות וביחידים, ברחובותיה, מסעדות וברים איכותיים לרוב, חנויות מתוקתקות ועיר נקייה ומבהיקה, ומעל לכל התמזל מזלנו וזכינו למזג אוויר נעים.

מאחר שהופתענו לטובה מכל מה שראו עינינו התבקשה בדיקה מהירה על צ'כיה בגוגל שכן חשדנו שכנראה צ'כיה זו לא עוד מדינה מזרח אירופאית טיפוסית כמו שחשבנו תחילה. ובכן: התל"ג הצ'כי דומה לזה של ישראל (36,000 דולר לנפש), מדד אי-שוויון מחמיא, המדינה הכי פחות אנטישמית במזרח אירופה ובכלל ואחת המדינות האתיאיסטיות ביותר בעולם. במדד הדמוקרטיה של האקונומיסט צ'כיה מדורגת, ביחד עם ישראל, בקבוצת האיכות השנייה (דמוקרטיה פגומה) – הישג למדינה הקומוניסטית לשעבר אך לא בטוח שלישראל. אכן יש לצ'כים במה להתגאות.

בין האתרים שביקרנו נמנים מצודת פראג, כיכר העיר העתיקה, גשר קארל, מוזיאון קפקא, הרובע היהודי, האי קמפה, פארק וישהראד וקיר ג'ון לנון (כן, יש דבר כזה) וקינחנו בעוגות בוחטה מסורתיות.

רצוי להיעזר במדריך במיוחד במוזיאון קפקא וברובע היהודי – לקח חשוב שלמדנו בטיול זה.

המחירים בפראג סבירים. התארחנו במלון Residence Leon D'Oro – מלון מרווח ונעים במרכז העיר, לא רחוק מהכיכר המרכזית, ואכלנו ב-Mlejnice – מסעדה איכותית במרכז העיר אך צריך להזמין מקומות מראש.