לעיתים נשמעת ברומניה הטענה ששבטים דאקים-תראקים, אבות אבותיהם של הרומנים, הביאו לעולם את התרבות העתיקה והמפותחת ביותר ובמיוחד נאמר שהם המציאו את הכתב.

התראקים הופיעו על בימת ההיסטוריה בסביבות 2000 לפנה"ס בעקבות הגירת עמים הודו-אירופאים והתמזגותם עם האוכלוסייה המקומית שבאזור שבין הקרפטים לבין הדנובה. במאה ה-7 לפנה"ס התראקים באו במגע עם אוכלוסיות שהגיעו מיוון (דורים, איונים) לחוף המערבי של הים השחור. במאה ה-4 לפנה"ס נוצר מגע של התראקים עם הדאקים, שהיו שבטים קרובים, ונוצרה חברה בעלת מאפיינים ייחודיים שממנה צמח בהמשך העם הרומני. התראקים מוזכרים כבר במאה השמינית לפנה"ס, באיליאדה של הומרוס, כבני בריתה של טרויה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס, בן המאה החמישית לפנה"ס, מזכיר את התראקים בכתביו.

עיקר איזורי התפוצה של התראקים בעת העתיקה היו הבלקנים ואסיה הקטנה. על צאצאיהם, בדרגה זו או אחרת, נמנים הרומנים, הבולגרים, האלבנים, היוונים, האיטלקים, הסרבים והמוקדונים.

החל מהמאה הראשונה לספירה, עם הכיבוש הרומי של דאקיה, השבטים הדאקיים (תראקיים) התערבבו עם לגיונרים רומיים והקשר הזה הוא מקור השורשים הלטיניים של השפה הרומנית המודרנית ויצירת זהות לאומית ותרבותית רומנית – העם הרומני נולד.

במשך השנים נשמעו טענות ברומניה שהתראקים מייצגים את התרבות העתיקה והמפותחת ביותר והקדימו את השומרים. בין היתר נאמר שהכפר העתיק ביותר בעולם היה תראקי, כמו גם פעילות כריית הנחושת הראשונה, המצאת הקשת, הכבשן, החקלאות הכי קדומה באירופה, וכו'.

אך הטענה הבולטת והמעניינת ביותר היא שהכתב הומצא על ידי התראקים ולא על ידי השומרים.

ב-1961 נחשפו ברומניה, בכפר טרטריה (Tartaria) לא רחוק מאלבה יוליה שבטרנסילבניה, שלושה לוחות חרס קטנים מהתקופה הנאוליתית שזכו לשם "לוחיות טרטריה". על הלוחיות, שגודלן כשישה סנטימטר, מופיעים חיה עם קרניים, ענף של עץ וסמלים לא ברורים.

לוחיות טרטריה שיש הסבורים שהן בנות 7,500 שנה

הסוברים שמדובר בכתב קדום מבססים זאת על ארבעה מאפיינים של הלוחיות:

• הסימנים מופיעים ברצף בשורות אופקיות וטורים אנכיים.
• הסימנים, בחלקם, מופיעים בכתב של תרבויות אחרות באזור הדנובה.
• הסימנים בנויים מקווים ישרים בדומה לשיטות כתב קדומות אחרות.

למרות זאת לא ברור סוג הכתב המופיע בלוחיות.

המתנגדים, לתיאוריית הכתב, מאמינים שלסימנים יש משמעות דתית מאחר שהלוחיות נמצאו באתר קבורה. הלוחית העגולה ואחת המלבניות מחוררות ויש המשערים שהן שימשו כתליון בטקס פולחני.

לוחות החרס התגלו לחים, וכדי לשמרם אפו אותם בתנור ולכן תיארוך פחמן-14 היה כבר בלתי אמין. למרות זאת שיערו על פי תיארוך פחמן-14 שהלוחות הן בנות 7,500 שנה. בדיקות סטרטיגרפיות (תיארוך שכבות סלע לפי לוח הזמנים הגיאולוגי) הטילו ספק בקביעה זה.

בנוסף, הארכיאולוג הרומני, שחשף את האתר, לא היה נוכח באותו היום שהלוחיות התגלו – הסיבה להיעדרות מעולם לא נמסרה.

הטוענים שהלוחיות מזויפות מבססים דעתם על הדמיון של חלק מהסמלים שבלוחיות לסמלים שומריים משוחזרים שנמצאו בספרות רומנית פופולארית מהתקופה שבה הלוחיות נחשפו.

ידוע גם שהכתב הופיע לראשונה כצורך לניהול אדמיניסטרטיבי של המדינות הראשונות בסהר הפורה, ואין הוכחות למדינות מאורגנות באירופה של אותה התקופה שהצריכו ארכיונים מסודרים.

יחוס הלוחיות לתרבות תראקית בת 7,500 שנה מפוקפקת שכן התראקים הופיעו בדברי ימי ההיסטוריה רק בסביבות 2000 לפנה"ס. לצורך בירור עניין המצאת הכתב, זה לא משנה הרבה אם הלוחיות מקורן בתרבות פרוטו-תראקית עלומה קדומה יותר.

נניח שעל הלוחיות אכן חרוטים סימנים גרפיים המייצגים שפה מדוברת – אך האם זה גם אומר שהסמנים ראויים לתואר כתב?

כדי להבהיר את הנושא, נקפוץ כמה אלפי שנים קדימה. את המצאת הנורה החשמלית מייחסים לאדיסון למרות שהוא רק שכלל אותה והיו ממציאים שהדליקו נורות לפניו, אך למרות זאת התהילה היא כולה שלו מהסיבה הפשוטה שהוא ידע מה עושים עם ההמצאה – איך הופכים צעצוע נחמד למשהו שישנה את חיינו. כדי שהמנורה תגיע לכל בית, אדיסון בנה את תחנת הכוח המרכזית בניו יורק ב-1882 – חזון שלאחרים לא היה. באופן דומה, היו כאלה ששידרו וקלטו אותות רדיו לפני מרקוני אך הוא הפך את ההמצאה לתעשייה שלמה (חברת מרקוני) ששינתה את חיינו. ישנן עדויות שבקוריאה הדפיסו לפני גוטנברג, אך הוא זה שהביא את הספר לכל בית באמצעות שיטת הדפסה תעשייתית.

נניח שהתראקים הם אכן הראשונים שהמציאו סימנים גרפיים המייצגים רכיבים של שפה מדוברת. ברור שהם לא הבינו את הפוטנציאל הגלום בסימנים אלו, או לא הגיעו לדרגת התפתחות תרבותית מתאימה ואולי הנסיבות ההיסטוריות לא אפשרו זאת, אך התוצאה היא אותה התוצאה – התראקים לא השאירו שום יצירה ספרותית אחריהם וגם לא כתובים מסוגים אחרים. לכן יהיה קשה לייחס לתראקים את המצאת הכתב שמשמעותו ניצול סימנים גרפיים, המייצגים שפה, לקידום התרבות האנושית. לעומת זאת, השומרים והמסופוטמים כתבו יצירות ספרותיות אפיות ידועות ובין היתר עלילות גילגמש (2100 לפנה"ס) ואנומה אליש (1600 לפנה"ס), וגם את קובצי החוקים הראשונים כמו חוקי חמורבי וחוקי אור-נמו המוכרים, שאף הקדימו במאות שנים את עשרת הדברות המקראיים בהציעם חוקים שבחלקם דומים. גם הספריות הראשונות הוקמו בסהר הפורה והידועה שבהן היא ספריית אשורבניפל בנינוה שהכילה אלפי חרסים כתובים בנושאים מנהלתיים, דתיים, היסטוריים ומדעיים.

ליחס לפרה או לסוס סימן מוסכם זה רעיון מקורי ומעניין, אבל מסימנים מוסכמים לחבר יצירה ספרותית או קובץ חוקים – זה כבר כתב.

לסיכום: מאחר שכל מה שסובב את לוחיות טרטריה נתון בספק, נמשיך בשלב זה לדבוק במה שידענו עד עתה – שהשומרים הם ממציאי הכתב ושמסופוטמיה היא ערש התרבות האנושית שכן יש לנו הוכחות מוצקות לכך. הרומנים והתראקים ימתינו להזדמנות אחרת.