ארנה רובין נולדה בצ'רנוביץ (ראה בהמשך) ב-1927 להוריה יטי ולאון בנדיט והיתה לה אחות יחידה דורה. המשפחה התגוררה ברחוב Maria Theresiengasse 6 שבמרכז העיר. בנובמבר 1941, בזמן השואה כשארנה היתה בת 14, המשפחה, יחד עם רוב יהודי צ'רנוביץ, גורשה לשנתיים וחצי קשות לגטאות שבטרנסניסטריה. במאי 1944 המשפחה חזרה הביתה לכלום וב-1946 יטי ושתי בנותיה עזבו לגאלאץ שברומניה מאחר שאחותה של יטי, פרידה, גרה שם.

האב לאון בנדיט נשאר בצ'רנוביץ מאחר שהוא ויטי התגרשו עוד קודם. לאון נפטר ב-1981 וקבור בבית הקברות הכללי שבצ'רנוביץ.

ארנה לא חזרה לראות שוב את צ'רנוביץ. אמנם ארנה הביעה מדי פעם את רצונה לבקר אך היא לא היתה החלטית דיה. אולי החזרה לאדמת אירופה לא היתה קלה עבורה למרות שהיא תמיד היתה גאה בעיר הולדתה גם אם החיים לא תמיד האירו לה שם פנים. יש לזכור שעד נפילת ברית המועצות, בשנות ה-90 המוקדמות של המאה הקודמת, נסיעה לשם לא היתה עניין של מה בכך. לאחר מכן השנים חלפו להן לאטן והגיל החל כבר לתת את אותותיו. חושבני שאם הייתי (בנה יחידה צבי וכותב שורות אלה) מתאמץ יותר יתכן שביקור כזה היה יוצא לפועל.

באוגוסט 2010 אני ושני נכדיה של ארנה, אודי ורון, חזרנו למסע שורשים בצ'רנוביץ כשארנה היתה עדיין בחיים (היא נפטרה במרץ 2014) אך היא כבר סבלה מבעיות ברכיים קשות כך שנסיעה מסוג זה כבר לא באה בחשבון.

כאן המקום לציין ששני חסידי אומות העולם טריאן פופוביצ'י ראש עיריית צ'רנוביץ, ותיאודור קריביאנו קצין מילואים בצבא הרומני הצילו אלפים מיהודי צ'רנוביץ תוך סיכון חייהם.

מעט על צ'רנוביץ:

צ'רנוביץ היא כיום עיר מחוז אוניברסיטאית באוקראינה השוכנת על גדת הנהר פרוט סמוך לגבול עם צפון רומניה. בשנת 2001 מנתה אוכלוסייתה 240,621 נפש.

צ'רנוביץ היא עיר מודרנית ובה מבנים בעלי אדריכלות נאה, פסלי אנדרטות, פארקים ירוקים וכיכרות רבות.

מ-1774 ועד 1918 נשלטה העיר בידי אוסטריה במסגרות מדיניות שונות והייתה לבירת מחוז בוקובינה. חלק ניכר מהבתים בסגנון אירופי עתיק המצויים בעיר מקורם בתקופה זו הנחשבת ל"תור הזהב" של העיר ולא במקרה זכתה צ'רנוביץ לכינוי וינה הקטנה. בתקופה הזו התרבות והשפה הגרמנית היו הדומיננטיות בעיר.

לאחר התפרקותה של אוסטרו-הונגריה ב-1918 נשלטו העיר וסביבתה בידי ממלכת רומניה ששלטה בצ'רנוביץ עד 1940, אז תפס הצבא האדום את העיר והיא סופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה השייכת לברית המועצות.

בית הכנסת קורל של צ'רנוביץ, ה"טמפל" של צ'רנוביץ, נבנה ב-1877 ונשרף על ידי הנאצים ב-9 ביולי 1941. כיום הבניין מתפקד כבית קולנוע.

בתחילת הפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תפסה רומניה את השליטה בעיר וברוב אוקראינה הדרומית. לאחר הצלחת הצבא האדום בהדיפת צבאות מעצמות הציר שבה העיר ב-1944 לשליטה סובייטית.

מ-1870 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה היהודים היו הקבוצה האתנית הגדולה בעיר. בשיאה הגיעה האוכלוסייה היהודית בעיר ליותר מ-50,000 נפש שמתוכם פחות משליש שרדו את השואה.

בעבר הייתה בצ'רנוביץ אוכלוסייה יהודית גדולה. רבים מהם הגיעו לצ'רנוביץ בתקופת המשטר האוסטרי הסובלני יחסית למשטרים באזורים הסמוכים. מעניין במיוחד לגלות שורת מגיני דוד, אולי לאות להערכה שרחש האדריכל לרב המקומי, בראש אחד ממגדלי האוניברסיטה המפוארת של העיר אשר שימש במקור למגורי הארכיבישוף הנוצרי. האוכלוסייה היהודית הייתה מגוונת מאוד: רפורמיים שכונו בשם "ההולכים קדימה", אורתודוקסים, שכונו "העומדים"‏, מתבוללים בתרבות הגרמנית, ציוניים, קומוניסטים ובונדיסטים (מפלגת פועלים). היהודים בצ'רנוביץ דיברו בשפה המבוססת על הגרמנית הווינאית, מתובלת לפעמים במילים וביטויים ביידיש ובאוקראינית והאוכלוסייה החרדית דיברה בעיקר יידיש.

באוגוסט 1941 אנטונסקו, הדיקטטור הפאשיסטי של רומניה, הורה על הקמת גטו ליהודי צ'רנוביץ בעיר שבו צופפו כ-50,000 מתושבי העיר היהודים כששני שליש מהם נשלחו לטרנסניסטריה ששם רובם נספו.

ראש העיר הרומני של צ'רנוביץ, טראיאן פופוביץ' (חסיד אומות העולם), הצליח לשכנע את אנטונסקו להעלות את מכסת היהודים הפטורים מגירוש מ-200 ל-20,000 ובכך הציל אותם.

לאחר מלחמת העולם השנייה רוב יהודי צ'רנוביץ היגרו לישראל ולארצות הברית.

מספר הדמויות הבולטות שנולדו או שגרו בצ'רנוביץ רב, להלן רשימה קצרה של אישים שיש להם נגיעה לקורא הישראלי:

• ברונו לנדסברג - מייסד ויושב ראש תשלובת סנו
  
• פרופ‘ משה ברש - חתן פרס ישראל (1996) בתחום חקר תולדות האמנות
  
• פאול צלאן - מגדולי המשוררים בשפה הגרמנית במאה ה-20.
  
• אהרן אפלפלד - סופר שואה, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשמ"ג.
  
• אליקים-גוסטב בדיאן – חבר הכנסת התשיעית מטעם הליכוד.
  
• רות קליגר-עליאב - פעילה ציונית וחברה במוסד לעליה ב'.
  
• מילה קוניס - שחקנית אמריקאית יהודייה, זוכת פרס האמי.
  
• יצחק (איציק) מאנגר - משורר, מחזאי וסופר יידיש שתורגם לשפות זרות.
  
• דן פּגיס - משורר ומתרגם עברי.
  
• טראיאן פופוביץ' - ראש עיריית צ'רנוביץ הרומני בתקופת מלחמת העולם השנייה, הציל כ-20,000 מיהודי צ'רנוביץ, חסיד אומות העולם.
  
• זאב שרף – שר האוצר בממשלת אשכול.
  
• מיכאי אמינסקו - המשורר הרומני הגדול והידוע ביותר.
  
• יעקב פרנק - אחד מממשיכי דרכו הבולטים של שבתי צבי.
  
• צבי לרון - רופא ישראלי, ממייסדי תחום האנדוקרינולוגיה של ילדים בישראל. כיהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב.
  
• ישראל פולק – מקים תשלובת הטקסטיל פולגת, חתן פרס ישראל.
  
• יוזף שמידט - זמר אופרה ואופרטה, טנור לירי וחזן יהודי מפורסם, נודע גם בכינויים "הזמיר מצ'רנוביץ" ו"קרוזו היהודי". פעל בעיקר בגרמניה ואוסטריה ונחשב לאחד הטנורים הגדולים של הארצות הדוברות גרמנית ובכלל.
  
• משה שניצר – נשיא בורסת היהלומים, חתן פרס ישראל.
  
• צבי יעבץ - היסטוריון ישראלי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת 1990.
  
• יולי אדלשטיין - יושב ראש הכנסת מטעם הליכוד.
  
• חיים טירר - מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים. נודע בשם ר' חיים מצ'רנוביץ בשל תפקידו כרבה של העיר צ'רנוביץ.
  
• יעקב מנצ'ל - פרופסור לרפואה ויו"ר המועצה הלאומית לגריאטריה, מומחה בעל שם עולמי למחלת האוסטאופורוזיס. לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.
  
• קרל הרבסט - עיתונאי, פובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול
  

מקור: ויקיפדיה