|
ראשי | תוכן עניינים | סיפורים מהשואה | יומן הילדות של יוליקה | מעולמה של ארנה רובין | על ארנה רובין | האינטרנט הפרטי של ארנה |
הספד לסבתא שלי | הספד לאמא שלי | אילן היוחסין של ארנה רובין | המצבה של ארנה רובין |
![]() אבל עכשיו כשבא הרגע, אז מחניק קצת בגרון. מחניק קצת בגרון. סבתא שלי. ילדות רצופה בשעות של יצירה במרפסת שלה, ליד שולחן העץ החום, כששמש מדברית מלטפת לי את הגב. חדר תפירה שנראה כמו מחבוא של פיות, ותמיד היו שם פיסות בד שיכלתי להתחפש ולשחק איתן. מרק איטריות, שוקולד חלב, עוגיות מבצק פריך, קציצות עם פירה, עוגת ביסקוויטים שלא הצלחתי לשחזר. גם כשכבר לא כל כך זכרה, תמיד זכרה את השמות של הילדים שלי. סבתא ארנה, אני כל כך אתגעגע. *שירלי שטמלר היא הנכדה של ארנה |