|
ראשי | תוכן עניינים | סיפורים מהשואה | יומן הילדות של יוליקה | מעולמה של ארנה רובין | על ארנה רובין | האינטרנט הפרטי של ארנה |
הספד לסבתא שלי | הספד לאמא שלי | אילן היוחסין של ארנה רובין | המצבה של ארנה רובין |
ארנה לא נפטרה ממחלה ספציפית מסוימת אבל בשנות השמונים לחייה היא סבלה מאי-ספיקת כליות מסוימת אבל לא נזקקה לדיאליזה. כמו כן היא סבלה מדמנציה בשלבים ההתחלתיים שלה והייתה מרותקת לכסא גלגלים עקב בעיות ברכיים ורגליים. היא אושפזה בפעם האחרונה בבית החולים סורוקה שבבאר-שבע עקב קשיי נשימה שנבעו מהצטברות נוזלים בריאותיה . ניתן לומר שסיבת המוות במקרה של ארנה היתה מוות טבעי כתוצאה מתהליכי זקנה רגילים.
ארנה לא מתה בייסורים שכן לא סבלה משום מחלה מייסרת. למרות שניתן היה לנהל איתה שיחות ענייניות היא כנראה לא הייתה מודעת באופן מלא למצבה הרפואי, עובדה שמנעה ממנה מצבים נפשיים דיכאוניים ולעולם לא התלוננה על מר גורלה.
ארנה הייתה אופטימית ואוהבת חיים ללא תקנה (למרות היותה ניצולת שואה ואולי בגלל כך) במובן של סקרנות כלפי העולם ולא במובן של חומרנות ונהנתנות – גורם שתרם לאיכות חייה הסבירים בסוף ימיה, ורק ימים ספורים לפני אשפוזה האחרון היא הביעה בחיוך ובתקווה משאלה שתזכה להגיע לגילה של אליזבת, המלכה האם, שזכתה לחיות עד גיל 102.
ארנה נהנתה במשך 87 שנות חייה מבריאות טובה ומלבד האשפוז האחרון היא אושפזה פעמיים נוספות בלבד בבית חולים לצורך פרוצדורות רפואיות קלות (אם נתעלם ממחלת הטיפוס שחלתה בשואה).
ארנה נהנתה גם מחיים מעניינים שכן הציור, סקרנותה הרבה, משפחתה ושאר עיסוקיה מלאו את עולמה.
![]() ישראל רובין נולד ב-10.11.1914 בגאלאץ, רומניה; נפטר ב-9.2.1994 (יום ראשון 6:30) בבית חולים סורוקה בבאר-שבע, ישראל.
|