| הורים |
|
יטי בנדיט (נעורים קלינגר, אחרי נישואין שניים פרימט) (1905-1979), אמא של ארנה רובין, קבורה בבית העלמין קריית ביאליק אפק.
|
| אחות |
האחיות דורה וארנה בנדיט לפני השואה (דורה משמאל)
|
| נישואין |
|
| הולדת הבן |
צבי רובין, בנה יחידה של ארנה רובין וכותב שורות אלו, נולד ב-5.2.1954.
בתמונה צבי (יוליקה / יוליאן) בן חמישה חודשים
תמונות וציורים שלי
|
| נישואי הבן |
צבי, בנה של ארנה, התחתן עם אסתר לבית גדסי ב-5.8.1979.
מצד ימין ארנה ומצד שמאל, בעלה, ישראל רובין
|
| נכדים |
שירלי בת 9, תמונה בעפרון שסבתא ארנה ציירה ב-1990
|
אודי בן 7, תמונה בעפרון שסבתא ארנה ציירה ב-1990
|
רון בן 9, תמונה בעפרון שסבתא ארנה ציירה ב-1997. רון ונילי תאומים.
|
נילי בת 3, תמונה בעפרון שסבתא ארנה ציירה ב-1990. רון ונילי תאומים.
|
הגר (17.5.1986 – 19.4.1985)
הגר נולדה בשבוע ה-39 להריון תקין ולידה רגילה. מיד אחרי הלידה נצפו בהגר מספר פגמים גופניים קלים שרמזו על בעיה גנטית אפשרית. בבדיקת מעבדה נתגלה חסר חלקי של הזרוע הארוכה של כרומוזום 14. בחודשיים הראשונים הגר התפתחה בצורה סבירה אלא שלאחר מכן חלה נסיגה כללית בהתפתחות והגר נפטרה בגיל שנה וחודש.
|
| נינים |
ניניה של ארנה וילדיה של, נכדתה, שירלי שטמלר
מימין אמיר, משמאל שחר ובאמצע זוהר-שלומית שארנה לא זכתה להכיר
פורים 2017
|
| גיסה ואחיינית |
ממבט ראשון נראה שתמונה זו לא במקומה הטבעי שכן גיסה או אחיינית לא נחשבים לקרובים מדרגה ראשונה. התמונה הזאת ממחישה יותר מכל את הטרגדיה של השואה. ממשפחות גדולות ועתירות ילדים, של לפני המלחמה, נשארו רק שרידים. בני הדור הראשון לניצולי שואה הסתפקו במשפחות קטנות של לא יותר מילד אחד או שניים (ואולי זה המקור לאמירה "ילד וכלב") במקרה הטוב עקב התנאים הכלכליים הירודים ששררו באירופה שלאחר המלחמה וכן הודות לאובדן התקווה והפסימיות שהשואה הביאה בכנפיה.
כך היה גם במשפחתנו אנו. אני (צבי, בנה של ארנה וכותב שורות אלו) גדלתי כבן יחיד ותמיד קנאתי בחברים שגדלו במשפחות ברוכות ילדים. ואין תימה שהאחיינית היחידה של הורי, עמליה מצד אבי ישראל, שגם היא גדלה כבת יחידה הייתה לי כאחות.
מימין לשמאל: ארנה; פרץ גלקופף, גיסו של ישראל רובין (בעלה של ארנה); צבי (יוליקה) הבן של ארנה וישראל; ריטה אשתו של פרץ ואחותו של ישראל; יפה (עמליה) ביתם של פרץ וריטה - הבת דודה היחידה שלי.
|
