|
Rik משולחנה של ארנה רובין (1927-2014) |
|
| ראשי | תוכן עניינים | סיפורים מהשואה | יומן הילדות של יוליקה | מעולמה של ארנה רובין | על ארנה רובין | האינטרנט הפרטי של ארנה |
| הוקרה | הקדמה | שני דורות | יומני קוציקה | קישורים |
בתמונה נראים קלי מקדימה וז'וזו מאחור במצב אופייני. קלי היא תוקפנית, שערה סומר ונוטה להתקוטט עם כלבים אחרים כל אימת שמישהו מסכן את הטריטוריה שלה וכך גם מתייחסים כלבים אחרים אליה (כלפי בני אדם קלי לא תוקפנית). לעומת זאת ז'וז'ו לא חשפה שיניים מעולם לעבר יצור חי כלשהו וכך גם כלבים זרים נהגו כלפיה – אולי כי לא ראו בה סכנה. קלי וז'וז'ו התגוררו באותה הגינה ותמיד היה צורך להשגיח שקלי לא תאכל את המזון של ז'וז'ו. גם כששתיהן נכנסו למלונה מפאת הגשם - קלי תמיד ישבה בפתח וז'וז'ו מאחור. האם המשמעות היא שקלי היא כלבת אלפא וז'וז'ו כלבת ביתא או אומגה? לא פעם אנחנו שומעים ממומחים שכלבים מעצם טבעם נוטים לחיות בלהקה ומאחר שחשוב לבעלי כלבים להיות בעלי הבית אז הם למעשה צריכים לתפקד ככלב האלפא של הלהקה - מנהיג הלהקה. בעל הכלב צריך להיות השליט, אחרת הכלב ינסה לשלוט באדוניו. על מנת להכניע את הכלב לרצוננו, אמרו לנו, יש צורך להשכיבו על גבו כדי להראות לו מי בעל הבית, להובילו עם קולר חנק בצירוף שיטות ענישה פיזיות מחמירות. כל זה נכון במיוחד גם למאלפים ומאמני כלבים שמקצועם לחנך את ידידו הטוב של האדם ההולך על ארבע. כיום התיאוריה בדבר קיומו של כלב אלפא לא מחזיקה מים ורק מעניין יהיה להבין כיצד תפיסה מוטעית זו הגיעה לעולם. הרעיון נברא בעקבות מחקר, של חוקר הזאבים רודולף שנקל, שפורסם בשנות ה-40 של המאה הקודמת. אבל היום ברור שהמחקר היה פגום מיסודו מאחר שהזאבים שנחקרו לא היו להקה אמיתית כי אם אוסף פריטים שנאספו מגני חיות שונים. עשרת הזאבים שהיו נשואי המחקר אוחסנו בשטח מאוד מצומצם בשבי ולמעשה הם לא חיו חיים טבעיים בטבע. המחקר של שנקל הביא לעולם, בהשאלה מעולם הזאבים, את הרעיון בדבר קיומו של כלב אלפא דומיננטי ששולט בנתיניו (להקתו) ביד ברזל. בשנות השבעים פורסמו מחקרים נוספים שחיזקו תפיסה זו בדבר הצורך של להקת זאבים במנהיג שישמור על הסדר ובדרך כלל מדובר בזכר דומיננטי. כיום ברור שאין דבר כזה שנקרא כלב אלפא או זאב אלפא וגם לא נתינים כפופים כמו כלבי ביתא או אומגה - בהתאם למעמדם בלהקה. בשלושים השנים האחרונות, במחקרים של להקות זאבים בטבע, נלמד שפריט האלפא לא קיים במציאות. כיום התפיסה הרווחת היא שבלהקת זאבים יש חלוקת עבודה או מאמץ קבוצתי מה שנראה הגיוני יותר שכן מיותר לבזבז אנרגיות על קטטות שליטה בעדר. מחקרים מאוחרים הראו שלהקת זאבים מורכבת בדרך כלל מזוג הורים וגורים (ולא עשרות פריטים או יותר) ולכן ברור שלהקת זאבים טיפוסית מתפקדת יותר כמשפחה כשההורים הבוגרים מדרכים את פעילות הקבוצה כשיש חלוקת תפקידים ברורה כשהנקבה אחראית על הטיפול בגורים והגנה מטורפים ואילו תפקיד הזכר מתמקד יותר בציד וחיפוש מזון. הפגנת שליטה היא נדירה ביותר ורק במקרים של מאבק על מזון. החיסרון של כל המחקרים לעיל הוא שהם התמקדו בזאבים ולא בכלבים. לכלבים ולזאבים יש אמנם מוצא משותף ולכן יש דמיון ביניהם וניתן להסיק ממחקרים אודות זאבים על כלבים וגם להיפך אבל בכל מקרה כלבך אינו זאב כמו שהחתול שלך אינו נמר. שנים מאלפי כלבים הדריכו בעלי כלבים כיצד לשלוט בכלביהם - להיות מנהיגי הלהקה. ענישה גופנית הייתה הבסיס – קולרי חניקה ומכות שכתוצאה כלבים נהיו יותר אגרסיביים וחלקם נפגעו פיזית והוטלו בהם נכויות קשות - הכל במטרה להראות לכלב מי בעל הבית. לבעלי כלבים שבבתיהם דרו מספר כלבים בכפיפה אחת הסבירו שבעצם כלביהם מרכיבים להקה וחייב להיות בקרבם כלב אלפא דומיננטי שהשאר כפופים לו. הומלץ להאכיל את כלב האלפא ראשון ולתת לו לצאת ראשון מהבית. צריכים לעודד כלב זה ולבנות את מעמדו ואישיותו אחרת יהיו בעיות התנהגות עם שאר הכלבים שכן הם יהיו כעדר ללא רועה, אמרו לנו. אם אין חיה כזאת שנקראת כלב אלפא, אז נשאלת השאלה כיצד ניתן לשמור על הסדר בקרב מספר כלבים או אצל כלב בודד שאנחנו מגדלים בביתנו. יש כלבים בעלי אופי שונה אבל בשום מקרה אין מלחמה על המנהיגות. יש כלבים יותר חברותיים מאחרים כמו שיש כלבים יותר עצמאיים ואחרים יותר תלותיים וחסרי ביטחון כמו שיש כלבים תוקפניים יותר או רגועים. הכלבים בלהקה ביתית כזאת יסתדרו היטב בסביבה מתגמלת של בעל הבית על התנהגות ראויה. כלבך לא מנסה להנהיג את חבריו או להיות לך לאדון, בסך הכל הוא מעוניין לזכות בליטופים ממך. באופן כללי ניתן לומר שכלב משנה התנהגותו ולומד הרבה יותר טוב עקב תגמול על התנהגות טובה ולא עקב ענישה. בשיטות של תגמול חיובי מושגות גם תוצאות יותר טובות והכלבים נראים מאושרים יותר. כל זה נכון גם לגבי שיטות אילוף רצויות. אם כלבך מתנהג בצורה שלא לרוחך הוא אינו מנסה להשתלט עליך ואין צורך בצעקות ומכות או להשכיבו על גבו כדי לשנות את התנהגותו. כל מה שעלייך לעשות זה להורות לו מה לעשות או לא לעשות ולתגמל אותו בחטיף או ליטוף. זה הרבה יותר יעיל ונעים מהשיטות האחרות שהיו נהוגות פעם ושלצערנו עדיין נהוגות לעיתים במקומותינו. היו כאלה שהרחיקו לכת וטענו שבעצם מנהיג בחברה האנושית הוא זכר אלפא, אך רוב המחקרים שוללים תיאוריה זו וטוענים שאותו בן אדם יכול להפגין תכונות אלפא בנסיבות מסוימות וביתא באחרות - אולי זה נכון גם לגבי ידידו הטוב של האדם. |
|
