בתמונה מילונים מהסדרה Oxford Advanced Learner's Dictionary (OALD) - מהמהדורה הראשונה עד השמינית, מסודרים מלמעלה למטה לפי הסדר - ככל שהמהדורות מתקדמות הכרכים הריוניים יותר.

בתיכון (פנימייה) למדתי בבית הספר המקצועי לטכנאי בזק בירושלים (מאוחר יותר – מכללת בזק) במגמת "בזק" החמש שנתית בין השנים 1973-1968. בית הספר – מיסודו של מר יקותיאל פקטה, המנהל המיתולוגי - היה אחד המצוינים בארץ והיה בין שני בתי הספר המקצועיים הראשונים שהעניקו תעודת בגרות מלאה וגם תעודת טכנאי מוסמך (בזק / אלקטרוניקה) המוכרת על ידי משרד החינוך, כבר ב-1971 – בית הספר השני היה בסמ"ת שליד הטכניון בחיפה.

בבית ספר טכני איכותי ברור שלמקצוע האנגלית תהיה חשיבות רבה.

המורה שלנו לאנגלית, הגברת דובקין, חייבה את כולנו להשתמש במילון אנגלי-אנגלי הנ"ל שכן היה הטוב ביותר מסוגו ולדעתי המצב לא השתנה אף על פי שיצאו לאור מתחרים טובים כולל מילונים אינטרנטיים. המילון הפרטי שלי, שהשתמשתי בו בתיכון, מופיע בתמונה רביעי מלמעלה וזו היתה המהדורה השניה. הגברת דובקין נהגה נכון שכן היתרון בשימוש במילון אנגלי-אנגלי גדול שכן התלמיד מרחיב את ידיעותיו בשפה האנגלית מעצם השימוש במילון למרות שהרבה יותר קל ומפתה להשתמש במילון אנגלי-עברי-אנגלי.

לאחרונה (2015) יצאה לאור המהדורה התשיעית אך בתמונה מופיעות שמונה המהדורות הראשונות, מלמעלה למטה, כשהמהדורה הראשונה יצאה ב-1948.

הספר הקטן הראשון מלמעלה (Idiomatic and Syntactic Dictionary) הוא למעשה מהדורה אפס שכן ממנו התחילה הסדרה כולה. מילון ראשון זה חובר על ידי הבלשן והמילונאי האנגלי אלברט סידני הורנבי (1978-1898), שהיה מורה לאנגלית בקולג' קטן ביפן, ויצא לאור ב-1942 ביפן ללומדי אנגלית כשפה שניה. המילון הרשים את הוצאת אוקספורד מאחר שהרחיב בנושאי איות, דקדוק, היגוי ושימוש בשפה יותר מכל מילון אחר בזמנו והחליטה, בהתבסס עליו, לפתח את סדרת המילונים הידועה.

הספרים השני והשלישי, בתמונה מלמעלה, הם שתי הגרסאות של המהדורה הראשונה שבמהלכה שמו של המילון שונה לשם הנוכחי.

הורנבי תפקד כעורך הסדרה בפועל עד למהדורה השלישית שיצאה לאור ב-1974 אך למרות זאת כל המהדורות שיצאו לאחר מכן מציינות את הורנבי כעורך ראשי מתוך הערכה לאיש או מיתוך סיבות פורמליות. כל אימת שפתחתי את אחד ממילוניו ושמו צץ אל מול עיני סקרן אותי לדעת מיהו האיש "הורנבי". מבחינתי הורנבי הוא לא פחות מאגדה שכן גדלתי על מילוניו שהיו והינם נדבך מרכזי ברומן הארוך שלי עם השפה האנגלית וגם משום תרומתו הרבה להפצת השפה האנגלית ברחבי העולם כעובד של המועצה הבריטית.

מאז לימודי בתיכון אני מקפיד באדיקות לקנות את המילון בכריכה קשה כל אימת שמהדורה חדשה יוצאת לשוק, ואני מחכה לכך בקוצר רוח מאחר שזה יום חג עבורי. כמו כן גם השלמתי מהדורות קודמות מההתחלה כפי שאפשר ללמוד מהתמונה שלמעלה, ואף כי יש לי בבית עשרות מילונים מבתי הוצאה שונים זה המועדף עלי.

התמונה שלמעלה צולמה לצורך הצגת רעיון לעבודת חקר המיועדת לתלמידי חטיבת הביניים או התיכון שנושאה סטטיסטיקה מילונאית. את עבודת החקר אפשר לראות בקישור הבא:

בתיכון, בבית ספר בזק, התקשיתי בלימודי השפה האנגלית, ואת הקושי גררתי עד לי"ב עת המורה שלנו לאנגלית, הגברת דובקין, שלחה את כל המתקשים למורים פרטיים על פי המלצתה.

אני נשלחתי למורה קשוחה (לצערי אני לא זוכר את שמה) ומפאת קוצר הזמן שנותר עד לבחינת הבגרות התייצבתי אצלה כל יום לשיעור, חמישה ימים בשבוע.

בשיעור היא חזרה על שנלמד בכיתה והעמיסה אותי בכמות עצומה ובלתי אפשרית לביצוע של תרגילי בית. אך "הגרוע" מכל היה שהתבקשתי, לפחות פעמיים בשבוע, ללמוד שנים שלושה עמודי פרוזה באנגלית בעל פה.

באותה תקופה השקעתי את כל מרצי בלימודי האנגלית והזנחתי כליל את רוב המקצועות האחרים מתוך שיקול שאולי איתם אני כבר אסתדר. את סדר יומי סיימתי, בתקופה זו, הרבה אחרי חצות. מאמציי היו ראויים לציון שכן תקופת גיל ההתבגרות הסוערת היתה כל הזמן ברקע.

המורה הפרטית שלי אף פעם לא היתה מרוצה שכן מי יכול היה לעמוד בכל המטלות האינסופיות שלה. היא נהגה לנזוף בי בתקיפות באומרה שעלי להתבייש בכך שאני מבזבז את כספם של הוריי.

למיטב זכרוני שיעור עלה 100 לירות בשנת 1972 ולפי חישוב שערכתי לא מזמן זה מקביל ל-200 שקלים דהיום (2015). עסק לא זול לכל הדעות אם ניקח בחשבון שבחודש התענוג עלה להוריי 2000 לירות דאז או 4000 שח' דהיום – משהו בסביבות שכר מינימום – רוב השכר של אבי שהיה עובד טקסטיל. את זה הבנתי הרבה יותר מאוחר, רק כשערכתי חישוב זה. ברור שהיתה זו הקרבה אמיתית מצידם של הוריי ואני מודה להם על כך.

מה שמשך את תשומת ליבי זו העובדה שהמורה הפרטית שלי השתמשה במילון אוקספורד השלם בעל הכרכים המרובים - Oxford English Dictionary (OED) - מה שנתן לי את הדחיפה להשתמש במילון האנגלי-אנגלי שלי גם משום שהוא היה מותר לשימוש בבחינת הבגרות עצמה.

לימודי העלו פרי ואני השתפרתי מאוד בלימודי האנגלית בכיתה, לשמחתה של הגברת דובקין, במיוחד בכתיבת חיבורים שכן לימוד קטעי פרוזה שלמים בעל פה נתן את אותותיו. את הבגרות באנגלית עברתי, לשמחתי הרבה, בציון 70 - לא היה מאושר ממני. זה היה פחות או יותר הממוצע הכללי של הבגרות שלי עקב השקעת רוב זמני בלימודי האנגלית והזנחת שאר המקצועות.

כשהתגייסתי ל-צ.ה.ל עמד זמן רב פנוי לרשותי ולא התלבטתי רבות בשאלה כיצד אנצל אותו בצורה הטובה ביותר. כבר בתיכון הבנתי את חשיבותה הרבה של השפה האנגלית שכן כל הספרים המתקדמים באלקטרוניקה היו בשפה זו וגם ג'מס בונד והחיפושיות פטפטו ושרו להנאתם באנגלית. לא רציתי להיקלע שוב בעתיד למצב מביך שבו אתקשה בשפה האנגלית, השפה המובילה בעולמנו, מה שיכול להפריע להתקדמות בחיים באופן כללי ובלימודים גבוהים במיוחד.

התחלתי לקרוא ספרים מדורגים באנגלית שהיו בדרגות מ-1 עד 6 או 7. הייתי בטוח ששכחתי את כל מה שלמדתי בתיכון אך להפתעתי הרבה יכולתי להתחיל בדרגה 5. הספר הראשון שקראתי: David Copperfield, Charles Dickens, Longman. בכל דרגה קראתי כמה ספרים עד שהרגשתי נוח ושאני קורא בחופשיות, כמעט בלי צורך להיעזר במילון, ורק אז עליתי מדרגה.

לאחר כשנה סיימתי את הקריאה המדורגת והתחלתי להשאיל בספריה ספרים רגילים בשפה האנגלית.

השקעתי שעות מרובות בקריאה, על בסיס יומי, ולעיתים יותר מעשר שעות ביום.

מיותר לציין שהמילון היחיד שהשתמשתי בתקופה זו זה היה המילון האנגלי-אנגלי של הורנבי.

לגבי ספרי דקדוק: יש לזכור שהמילון של הורנבי מכיל אינפורמציה רבה על הדקדוק האנגלי אבל בשלב ראשון אני השתמשתי גם בספרי הדקדוק שנשארו אצלי מהתיכון שהיו בשפה העברית והיו מספקים בהחלט לשלב זה. רק כעבור מספק שנים, כשהשפה האנגלית התבססה אצלי דיה ראיתי טעם לקנות ספרי דקדוק מתקדמים יותר ושהיו מיועדים ללומדי אנגלית כשפה ראשונה והיו בשפה האנגלית.

למזלי, נקרה בדרכי בחור בשם מיכאל כיסלוב, עולה חדש מאוקראינה ואיש אשכולות, שעבד בתור מציל בריכה בקאנטרי קלאב בדימונה. הייתי מנוי, התחברנו ובמהרה התברר שהוא עבד בתור מתורגמן רוסית-אנגלית באוקראינה ודיבר אנגלית ברמה של שפת אם. קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב ודברנו שעות אנגלית – אני כדי לשפר את יכולת הדיבור, שעד אז לא הייתה כמעט קיימת, והוא כדי לשמר את השפה. אני חייב לו הרבה ועד היום אנחנו חברים טובים בזכות השפה האנגלית.

את הפירות קצרתי זמן מה לאחר מכן כשנרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה ואת מבחני הפטור באנגלית עברתי בקלות.

שלושים שנה מאוחר יותר אף כתבתי ספר בשפה האנגלית (The Orchid Grower) וגברת דובקין, עליה השלום, בטח היתה גאה בי מאוד.

כיום, יש לי עסק עצמאי באינטרנט, בשפה האנגלית, שעיקרו עבודות חקר לנוער. לי ברור שההשקעה המרובה בלימוד השפה האנגלית השתלמה מכל הבחינות ולמעשה הלימוד וההעמקה שלי בשפה זו לא נפסקו לרגע וממשיכים ברציפות עד עצם היום הזה כדרך חיים.

כיום ה-Advanced Learner's מלווה אותי לכל מקום שכן האפליקציה נמצאת על הסמארטפון שלי והוא תמיד מוכן לכל עזרה.

לסיכום, בלימודי האנגלית, וכל שפה אחרת, יש בשורה טובה ובשורה רעה. הטובה, שלא צריך יכולת שכלית מיוחדת מאחר שברור שכל ילד לומד בקלות את שפת אמו והדבר נכון אפילו לגבי מפגרים מאחר שקליטת שפה זו יכולת מולדת; והרעה, לאלה שלא חיים בסביבה דוברת אנגלית, יש צורך בהשקעה ובהתמדה מרובים – ככל שהלומד יקרא, יכתוב וידבר יותר כך הישגיו יהיו טובים יותר כולל הבנה יותר מעמיקה של הדקדוק האנגלי. מכאן ברור שההצלחה בלימודי האנגלית תלויה יותר בתלמיד מאשר במורה שעיקר תפקידו מתמצה בהקניית מוטיבציה ופחות בהכרת השפה עצמה; ויתרה מכך, סבורני שתלמיד חדור מוטיבציה עם יסודות ברמה תיכונית ממוצעת בשפה האנגלית יכול להגיע להישגים נכבדים בלימודי השפה ללא שום צורך להיעזר במורה, כמו במקרה שלי – בניגוד ללימודי מתמטיקה ששם חשיבותו של המורה משמעותית יותר שכן נדרשת הקניית חשיבה מתמטית על ידי המורה לתלמיד.