הוריה, קלושקה, וקרישן (Horea, Closca, Crisan), היו מנהיגי מרד האיכרים צמיתים* הרומנים בטרנסילבניה ב-1784, נגד השלטון האוסטרי, בדרישה לבטל את מעמד הצמיתות הפיאודלי של האיכרים הרומנים וכן קבלת שוויון עם המיעוט ההונגרי והמיעוט הגרמני. ב-1784 המורדים הביסו את הצבא האוסטרי האימפריאלי. אך לבסוף, ב-1785, מנהיגי המרד נתפסו והמרד דוכא – הוריה וקלושקה הוצאו להורג ואילו קרישן התאבד.

*צמיתוּת (serfdom) – מעמד משפטי וכלכלי של חלק מהאיכרים תחת המערכת הפיאודלית. הצמית היה בעל המעמד הנמוך ביותר בחברה הפיאודלית ומעמדו היה דומה כמעט לזה של עבד, אך נבדל ממנו בכך שלא נחשב לרכוש ולא אפשר היה למכרו בנפרד מהאדמה שאותה עיבד אלה רק יחד איתה.

*אריס (tenant) – איכר חופשי שקיבל מהאדון אדמות לעיבוד ובתמורה הוא משלם בחלק מהיבול ובביצוע עבודות נוספות.

ז'ורז' סאנד (George Sand), לימים הברונית דוּדֶבַאן (1876-1804), סופרת צרפתייה ופמיניסטית מוקדמת (עוד בטרם הומצאה המילה). כתבה רומנים רבים, אוטוביוגרפיה אחת, אגדות ילדים, מחזות לתיאטרון, ביקורות ספרותיות ומאמרים פוליטיים. במהפכה הרפובליקנית ב-1848 מילאה סאנד באופן לא רשמי את תפקיד שרת התעמולה. היא חיברה עלונים והתנגדה לקוד נפוליאון שהציב נשים רווקות תחת חסות אביהן. בין הרומנים המצליחים שכתבה היו "אינדיאנה", "לליה", "מופרה", "המדריך לטיול בצרפת" והרומן הכפרי "פרנסואה העזובי".

במהלך מהפכת התרבות בסין הותקף לאו שה (Lao She), מחזאי וסופר סיני ידוע, בידי המשמרות האדומים שראו בו מתנגד למהפכה. הוא הובל ברחובות והוכה בפומבי. על פי הרישומים הרשמיים, בעקבות ההשפלה הפיזית והנפשית, הוא התאבד בטביעה באגם טאיפינג שבבייג'ינג בשנת 1966. בשנת 1976 חזרו כתביו להתפרסם, ובשנת 1979 טוהר שמו על ידי המפלגה הקומוניסטית. כמה מיצירותיו אף עובדו לסרטים. החל משנת 2000 מוענק פרס על שמו מטעם "הקרן לספרות על שם לאו שה" – אחד הפרסים הספרותיים החשובים בסין.

Sitting Bull (1831-1890, Indian name: Tatanka Iyotake) was a Dakota Indian chief under whom the Sioux tribes united in their struggle for survival against the US government with Crazy Horse as vice-chief. All his life he distrusted white men and was determined to resist their domination.

Best known for the Battle of the Little Bighorn.

In 1868 the Sioux accepted peace with the U.S. government which guaranteed the Sioux a reservation in what is now southwestern South Dakota. But when gold was discovered there in the 1870s, white people invaded lands guaranteed to the Indians by the treaty. Then the Sioux began resisting the whites' incursions and as a result they were considered as hostile by the United States government.

A US army punishment mission was sent against the "hostiles" and Sitting Bull reacted by summoning the Sioux into the valley of the Little Bighorn River in the eastern Montana Territory. At this point Sitting Bull performed the Sun Dance (a religious ceremony practiced by Native American) and when he emerged from the trance self-tortured, he visioned that he had seen soldiers falling into his camp like grasshoppers from the sky.

His prophecy was fulfilled on June 25 and 26, 1876 when Lieutenant Colonel George Armstrong Custer rode into the valley heading the 7th Cavalry Regiment of the United States Army and as a result Custer's regiment suffered a severe defeat - five of the 7th Cavalry's companies were annihilated, Custer himself was killed and the total U.S. casualty count was 268 dead and 55 injured.

Sitting Bull was my childhood hero because Indians with exotic names (Sitting Bull, Crazy Horse) riding horses acrobatically on the large prairies of North America to fight for their freedom and defeat the mighty army of the US ignited my young imagination. For me personally, as an Israeli kid who grew up in a new state that had fought for a long time for its independence, was only natural to identify with Sitting Bull's agenda.

Stefan the Great (Romanian: Stefan cel Mare; 1433 - 1504) was Prince of Moldavia (a constituent of modern Romanian) between 1457 and 1504 and a big Romanian hero; canonized by the Romanian Orthodox Church in 1992.

Stephen achieved fame in Europe for his long resistance against the Ottomans which tried to subdue Moldavia and to invade Europe. After gaining a decisive victory over the Ottomans at the Battle of Vaslui, Pope Sixtus IV named him as the "true Champion of Christian Faith".

In 1476, after an unsuccessful battle against the Ottomans, Stefan the Great retreated to the Cetatea Neamtului citadel.

Acccording to a legend, his mother refused to let him enter the stronghold, and instead prompted him to go north, gather a new army till victory, as it happend.

This patriotic legend was part of my Romanian 1st and 2nd grades curriculum in form of a poem written by the Romanian poet Dimitrie Bolintineanu (1825 - 1872).

General Vo Nguyen Giap (1911-2013) was a Vietnamese general in the Vietnam People’s Army. He was the most prominent military commander, beside Ho Chi Minh, during the First Indochina War (1946–1954) and the Vietnam War (1960–1975). He participated in the historically significant battle of Dien Bien Phu (1954) and was the commander of the Vietnam People’s Army, and defense minister.

In his book People's War, People's Army (1961) Nguyen Giap describes his war ideology and among others tells about the atrocities committed, by the French occupation and its American allies, against the Vietnamese people, presenting a totally different narrative from that of the west.

General Vo Nguyen Giap was my childhood hero because for me, as a young adult, his narrative exemplified an important principle of life - that the truth has many faces.

ברוך שפינוזה (1677-1632), פילוסוף יהודי-הולנדי, בן למשפחת אנוסים. הוא פיתח השקפות פילוסופיות חדשניות לתקופתו, ויש הרואים בו את היהודי החילוני הראשון. שפינוזה נחשב לאבי ביקורת המקרא, שאותו תפש כיצירה אנושית ולא פרי של התגלות אלוהית. גרס כי אין אלוהות מחוץ לעולם הטבע ואין אל פרסונלי מצווה, ומבחינתו האלוהות מהווה את כל הטבע על כל מרכיביו וגווניו. בשל כל אלה שפינוזה הוחרם על ידי הקהילה היהודית וסבל מרדיפות ונידויים.

Alexander Dubcek (1921-1992) was the Slovak leader of Czechoslovakia (1968–1969), famous for his attempt to reform the communist regime of his country during the Prague Spring.

The Prague Spring was a period of political liberalization in Czechoslovakia during the domination by the Soviet Union after World War II. It began on 5 January 1968, when reformist Alexander Dubcek was elected the First Secretary of Communist Party of Czechoslovakia, and continued until 21 August when the Soviet Union and all members of the Warsaw Pact, with the notable exception of Romania, invaded the country to halt the reforms.

Alexander Dubcek was my childhood hero because Dubcek's and his fellows (president: Ludvík Svoboda; Prime minister: Oldrich Cernik) struggle for freedom against the mighty tyrannical Soviet Union symbolized to my generation the possible defeat of the bad by the good especially in the light of the negative attitude that was adopted by the Soviet Union against the State of Israel after the Six Day War.

אירועי כיכר טיין-אן-מן היו סדרה של מחאות עממיות בסין אשר התרחשו ב-1989. עיקר המחאה היתה "כיבושה" של הכיכר על ידי סטודנטים מרחבי סין אשר דרשו לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה.

דיכוי המחאות סומל לרבים בעולם המערבי באמצעות התמונה המפורסמת שצולמה ב-5 ביוני 1989 שבה נראה מפגין בודד כשהוא עומד ועוצר בגופו שיירת טנקים. למרות מאמצים רבים, זהותו של האיש בצילום לא נתגלתה עד היום. מגזין "טיים" כינה אותו "המורד האלמוני" והכניס אותו לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

שער הניצחון בפריז (Arc de Triomphe) הוא שער ניצחון הממוקם בכיכר שארל דה גול שבפריז בקצה המערבי של שדרת השאנז אליזה (Champs-Élysées), הרחוב המרכזי בפריז.

שער הניצחון נבנה בפקודתו של נפוליאון, לאחר ניצחונו בקרב אוסטרליץ על כוחות הברית הרוסית-אוסטרית ב-1805. הבנייה החלה בשנת 1806 ונסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, לאחר מותו בשנת 1836.

השער מקושט באלמנטים מההיסטוריה הצרפתית ובין היתר מתחת לשער שוכן קבר חייל אלמוני ממלחמת העולם הראשונה ואש תמיד דולקת שם.

לאחר כיבוש פריז בשנת 1940 ערכו הכוחות הכובשים של גרמניה הנאצית מצעד ניצחון מתחת לשער ולאחר שחרור פריז על ידי בעלות הברית והכוחות הגולים של צרפת ב-1944 ערך שארל דה גול מצעד ניצחון מתחת לשער.

האיש שללא שום ספק מגלם באישיותו יותר מכל אדם אחר את מושג החופש והחירות, שכה מרכזי באתוס האמריקאי, הוא מרטין לותר קינג שכגובה פסלו הנראה בתמונה, שעור קומתו של האיש.

קינג היה מגדולי הדוגלים במאבק לא-אלים למען זכויות האדם של שחורים בארצות הברית. בשנת 1964 קיבל את פרס נובל לשלום על מלחמתו חסרת הפשרות בגזענות. ב-1968, בהיותו בגיל 39, נרצח על ידי מתנקש בעיר ממפיס. לאחר מותו הוענקו לו מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית. לזכרו נחוג יום מרטין לותר קינג שהוא חג לאומי על פי חקיקה פדרלית בארצות הברית.

קינג ידוע בשל נאומו המפורסם "יש לי חלום", שבו ביסס את מעמדו כאחד מגדולי הנואמים האמריקאיים. בנאום אחר מ-1968,ביקש שבהלווייתו לא יזכירו את תאריו והכיבודים להם זכה וביקש כי יזכירו כי הוא "האכיל את הרעבים, הלביש את העירומים, צדק בשאלת מלחמת וייטנאם, אהב ושירת את האנושות".

תנועת המחאה וזכויות האדם האפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה והן בסיוע מוסרי ותקשורתי ועל רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהודים, ומדינת ישראל חיובי ואוהד.

לא נעלם מעינינו שפסל החרות הוא אולי הסמל הכי מוכר של העיר ניו יורק אך אנו העדפנו להציג כאן אדם (מרטין לותר קינג) שיותר מכל מסמל באישיותו את המאבק לחירות ולזכויות אדם בעולם ככלל ובארצות הברית בפרט.

נקודת מבט אישית: תקופת פעילותו המאוחרת של קינג חפפה לאירועים אחרים בעלי אופי דומה שאפשר לראותם כמקשה אחת במובן הרחב ושנחרטו כחלק מזיכרונות הילדות שלי. למלחמת וייטנאם קינג גילה התנגדות תקיפה ובעקבות ספר שקראתי ושפורסם על ידי מערכת הביטחון באותה תקופה (מלחמת העם – צבא העם, מאת נגויאן גיאפ, מפקד הצבא של צפון וייטנאם) התחלתי לחשוד שאולי נרטיב מלחמת וייטנאם הוא לא בדיוק כמו שסופר במערב וגם בישראל. ב-1968 (שנת הירצחו של קינג) ברית המועצות פלשה לצ'כוסלובקיה כדי לדכא את ניצני החופש מבית מדרשם של אלכסנדר דובצ'ק וחבריו שכולנו החזקנו להם ידיים. ב-1968 נרצח רוברט קנדי שגם הוא עשה רבות למען הקירוב בין הגזעים בארצות הברית.

ישבנו לתומנו לפוש בחוף הנהר כמעט מתחת לגשר ברוקלין, אל מול מנהטן, כשלפתע צצה אל מול עינינו חתונה של שני "גאים" עם כ-200 אורחים נלהבים כשלשמחה הצטרפו גם מבקרי החוף האחרים. אפילו זכינו לקבל הזמנה רשמית לאירוע. לפחות אחד מבני הזוג היה יהודי וחזינו בשבירת כוס ולשמוע "מזל טוב" מסורתית. האדם לחופש נולד. תחי אמריקה.

בארצות הברית התנועות לשחרור ה"גאים" הופיעו כבר בראשית המאה העשרים. ב-26 ביוני 2015 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית פסיקה היסטורית, ברוב של 5-4 שופטים, כי נישואים חד-מיניים הם זכות חוקתית תחת התיקון ה-14 לחוקה, וכך הוחלו נישואים חד-מיניים בכל מדינות ארצות הברית. מאבק בן מאה שנה הסתיים בהצלחה.

המונומנט, פסיפס שעליו הכתובת imagine (דמיין) על שם שירו המפורסם של לנון, נמצא בסנטרל פרק שבניו יורק לא רחוק ממקום הרצח שהתרחש ב-1980 – מול בניין דקוטה שלנון התגורר בו בחלק האחרון של חייו ואף נרצח שם.

מלבד טקסים לזכרו של לנון, נערכות במקום אזכרות של זמרים אחרים כמו ג'ורג' האריסון, גיטריסט להקת הביטלס, ונחגגים ימי ההולדת של חברי החיפושיות האחרים. בימים שלאחר הפיגוע של 11 בספטמבר נערכו במקום טקסי אזכרה של משמרות עם נרות.

נקודת מבט אישית: כמו רוב בני דורי גם אני גדלתי על ברכי החיפושיות. אלא שבזמן האחרון, ככל שהטירוף בעולמנו, ובאזורנו בפרט, נוסק אל על, אני נמצא מאזין יותר ויותר לשירו של ג'ון לנון (ויוקו אונו) Imagine שלדעת רבים הוא השיר הטוב בכל הזמנים. בכמה מילים בודדות חדות כתער, מה שאחרים נזקקים לתילי תילים של ספרים ותיאוריות, מצליח לנון להציע אנטיתזה למציאות בליווי של מוזיקה שמימית. גאון אמיתי.